פל"א 4321-07-15 מדינת ישראל נ' גבאלי(עצור בפיקוח)

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח תקף ואי ציות להוראות שוטרים.

בסיום פרשת התביעה טען ב"כ הנאשם כי אין לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.

לטענת ב"כ הנאשם, נשען התיק כולו על זיהוי הנאשם על ידי עד התביעה גיא חיימוביץ. לטענתו, לא הוכח באמצעות עדותו של העד, אף לא לכאורה, כי הנאשם נהג בטרקטורון. העד לא מסר פרטי זיהוי של הנאשם בדו"ח הראשון שכתב ורק למחרת רשם דו"ח פעולה שני בו שינה והוסיף פרטים. לטענת ב"כ הנאשם אין סיבה להעדיף את הדו"ח השני בו תיקן העד את דבריו.

לטענת ב"כ המאשימה, הרחיב העד את תיאור האירוע ואת פרטי הנאשם בדו"ח פעולה שני שרשם ובו גם מסר תיאור של הנאשם ופרטי לבושו כולל כובע. לטענתה, אין המדובר בשינוי גרסה אלא בהרחבה והבהרה לאמור בדו"ח הראשון. ב"כ המאשימה הפנתה גם להודעה שמסר הנאשם בה אמר כי חבש כובע וגם לעדות של העד אבירם רז לפיה אמר לו העד חיימוביץ כי הנאשם חבש כובע צבעוני.

לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בחומר הראיות לא מצאתי מקום לקבל את טענות ההגנה.

סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי קובע :

" נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם...."

הקריטריונים לזיכויו של הנאשם בטענה של אין להשיב לאשמה, הינם כי אין בראיות שהוגשו לבית המשפט מטעם התביעה כדי לבסס הרשעה אפילו אם בית המשפט ייתן להן את מלוא האימון ואת מלוא המשקל הראיתי. על מנת לחייב נאשם להשיב לאשמה יש צורך בראיות בסיסיות בלבד ואפילו ראיות דלות, להוכחת יסודות העבירה. בשלב זה די במערכת ראיות ראשונית ודי בראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום. אין בית המשפט שוקל שיקולי מהימנות או משקל ראייתי בשלב זה.

הואיל ובשלב זה בית המשפט אינו אמור לבחון את מהימנות העדויות או את משקלן, והואיל ובשלב זה די במערכת ראיות ראשונית ודלה להוכחת יסודות העבירה, מצאתי כי די בראיות שהוצגו על ידי המאשימה כדי להעביר את הנטל אל הנאשם.