פל"א 3092-07-14 מדינת ישראל נ' אל חמידי(עציר)

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגת רכב בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, ללא ביטוח תקף וללא רשיון רכב תקף.

באותה הנהיגה היה הנאשם פסול מלאחוז ברישיון נהיגה כתוצאה מבקשה לפסילה עד תום ההליכים אשר התקבלה בעניינו בנסיבות המתוארות בכתב האישום.

מתחם הענישה ביחס לעבירות המרכזיות שביצע הנאשם (נהיגה בזמן פסילה + נהיגה על ידי בלתי מורשה לנהיגה) נע בין רכיב של מאסר על תנאי ועד לשנה מאסר בפועל.

לצורך עיגון המתחם בפסיקה רלוונטית ראה עפ"ת 59810-07-12 דורו אביטל נגד מדינת ישראל.

תנודת הענישה הסופית בתוך המתחם הינה תלויית נסיבות ספציפיות ובהתאם לכללים שקבע המחוקק בתיקון 113 של חוק העונשין.

הנאשם בפרשה שבפני עצור מאחורי סורג ובריח ללא חלופת מעצר מיום 13.7.14.

המדובר באדם נורמטיבי בן 23 שלחובתו עבירה פלילית אחת ללא זיקה לתעבורה וללא כל עבר תעבורתי כנהג.

בפרשה זו נטל הנאשם אחריות מלאה למעשיו ולא ניהל הוכחות.

לחובת הנאשם יש לקחת את העובדה כי נהיגתו הייתה אגב פסילה הנובעת מהליך של פסילה עד לתום ההליכים.

הליך זה הננקט כנגד אדם מעיד על מסוכנות מיידית הנשקפת ממנו בזמן נהיגה, ויש לראות הפרה של הוראת בית המשפט בנסיבות אלה בחומרה רבה.

חומרה נוספת יש בעובדה כי לאדם זה אין מושג בנהיגת רכב או בחוקי התנועה שכן מעולם לא קיבל רישיון נהיגה, לא עבר את מבחני הרישוי ולמעשה הוא בלתי מורשה לנהיגה.

יחד עם זאת, המדובר כאמור בעבירה ראשונה של הנאשם, שהוא נורמטיבי ולכן אין הצדקה לחלקו העליון של מתחם הענישה.

לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשם שהה עד היום בתנאי מעצר שהם קשים שבעתיים מתנאי מאסר, את הודאתו המלאה ואת גילו הצעיר.