פישר נ' משרד הפנים

פסק דין

1. העותר 1 (להלן – העותר) אזרח ישראלי ותושב העיר אילת נשא את העותרת 2 לאשה (להלן – העותרת) בינואר 2006. העותרת הינה אזרחית מונגוליה שהגיעה לישראל לראשונה בנובמבר 2003 ועבדה במלון באילת משך שלוש שנים (עד ינואר 2006). שהייתה זו היתה שלא כחוק.

באילת היא הכירה את העותר ובינואר 2006 נישאו השניים כאמור בקפריסין. זמן קצר לאחר נישואיהם פנה העותר בבקשה להתיר את כניסת העותרת לישראל במסגרת ההליך המדורג של איחוד משפחות.

המשיב נעתר לבקשה וביום 23.3.06 חזרה העותרת לישראל ומאז היא שוהה, עם העותר, באילת במסגרת ההליך המדורג של אחמ"ש.

העותרים 3 (להלן –הבן) ו- 4 (להלן – הבת) הינם ילדיה של העותרת מנישואין קודמים במונגוליה. הבן יליד ינואר 1991 והבת ילידת ספטמבר 1989.

שניהם הגיעו לישראל בדצמבר 2006 (הבן היה בן כ- 15 וחצי והבת היתה בת פחות משבע עשרה).

בבקשת האחמ"ש שהגישו העותרים 1 ו- 2 (בפברואר 2006) לא צויין כי לעותרת שני ילדים קטינים מנישואין קודמים.

הדבר הועלה על ידה במהלך השימוע שערך לה המשיב בבקשת האחמ"ש.

ביום 12.11.2009 (כשלוש שנים אחרי שהגיעו הילדים לישראל) החליט המשיב לדחות את בקשת העותרים ליתן לבן ולבת מעמד בישראל.

בהחלטה הנ"ל נומק הסירוב בנימוקים הבאים:

"6. הילדים הגיעו לארץ ביום 20.12.06 ללא הזמנה מתאימה, כניסתם לארץ אושרה לאחר שהתחייבת (העותר 1 – י.א.) ליציאתם מן הארץ ואף הפקדת ערבות בנקאית כהתחייבות ליציאתם מהארץ. על הילדים היה לצאת מהארץ עד ליום 10.1.2007.

7. יודגש כי על פי "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" (להלן – נוהל הטיפול – י.א.), הרי שניתן לצרף קטינים נלווים מעל גיל 15, רק אם התגוררו עם ההורה הזר שנתיים לפני הגשת הבקשה, ובעניננו המבקשים אינם עונים על קריטריון זה.

8. לילדים אב ביולוגי בחו"ל, שם חיו גם הילדים עד למועד הגעתם לארץ.

9. המסמך של האב שהצגתם, הינו לשם כניסה לארץ אולם לא לשם קבלת מעמד בארץ.

10. לנוכח כל הנתונים האמורים לעיל, הוחלט כי על הנ"ל (הבן והבת – י.א.) לעזוב את הארץ תוך 14 יום מקבלת מכתב זה".

11...".

2.בעתירה זו שבפני עותרים שני העותרים ועימם הבן והבת, כנגד החלטת הסירוב האמורה.

לטענתם – הם הגיעו כקטינים לישראל, סמוך מאוד לאחר הגעתם ניתנו להם אשרות שהייה, הם השתלבו בלימודים בבתי ספר באילת, אמם (העותרת 2) היא המגדלת אותם בעוד אביהם (שבמונגוליה) נטש אותם ואינו מגלה בהם ענין כלשהו (ר' הפירוט בכתב העתירה ובדברי הבן והבת במהלך הדיון מיום 4.1.2010).

עוד נטען על ידם כי משנמצאת אמם במסגרת ההליך המדורג לאיחוד משפחות עם בעלה, העותר, חל בענינם "נוהל הטיפול" ומכוח הוראותיו היה על המשיב להעניק להם מעמד בישראל, כמעמדה של אמם, וזאת עד לתום הליך הנוהל המדורג בענינה.

עוד טוענים העותרים, כי בנסיבות המפורטות בעתירה, מתווסף שיקול הומניטרי ברור ומובן המצדיק היעתרות לבקשתם למעמד בישראל כשל אמם.