פישמן ואח' נ' בן שלומי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי התובעים, בגין חבותו הנטענת של הנתבע בנזקיהם.

התובעים טוענים כי היו בזמנים הרלבנטיים לתביעה זו, בעליה של משאית וולוו מ.ר. 6366115 (להלן:"המשאית") וכי פנו אל הנתבע, אשר הינו סוכן ביטוח במקצועו, על מנת שיחדש עבורם את פוליסת הביטוח החלה על המשאית. לטענת התובעים, היתה המשאית מבוטחת ברצף החל מיום 1/1/06 ואילך. לטענת התובעים, בחודש ינואר 2007 חידש הנתבע את פוליסת הביטוח למשאית בחברת הביטוח הכשרת הישוב, אלא שכאשר נתקבלה פוליסת הביטוח אצל התובעים התברר כי דמי הביטוח יקרים ממה שהציע תחילה הנתבע והנתבע התבקש למצוא עבורם פוליסה חלופית זולה יותר.

לטענת התובעים ב 1/2/07 הוצאה פוליסה עבור המשאית בחברת הביטוח מגדל, אלא שלא הוסבר להם כי הפוליסה הינה בגין 11 חודשים בלבד ואינה נותנת כיסוי ביטוחי לחודש 1/07. התובעים טוענים כי הפרמיה החודשית בגין הפוליסה החדשה נותרה כמעט זהה לזו אשר היתה אמורה להשתלם בהתאם לפוליסה שהוצעה להם מתחילה.

לטענת התובעים, נודע להם בדיעבד כי ביום 11/2/07 בוטלה פוליסת הביטוח בחברת הכשרת הישוב ולמעשה, כך לטענת התובעים, בלא כל התראה מהנתבע, הם נותרו ללא כיסוי ביטוחי עבור חודש 1/07.

לטענת התובעים הוגשה כנגדם תביעה בבית משפט השלום בנצרת בגין מקרה ביטוח מיום 4/1/07 ואף ניתן פסק דין כנגדם ביום 13/6/10 המחייבם בתשלום הסך של 30,596 ₪.

התובעים טוענים כי בשל מחדליו ומעשיו של הנתבע אשר הותיר אותם במעשיו, נטולי כיסוי ביטוחי למשך חודש 1/07 ולא יידע אותם כי הפוליסה החדשה אשר הוצאה עבור המשאית היתה לאחד עשרחודשים בלבד, נאלצו הם לשאת בתשלום הסך בו חוייבו במסגרת פסק הדין מבית משפט השלום בנצרת ונגרמו להם הוצאות נוספות שונות בגין זאת.

לטענתם של התובעים, אל נוכח התרשלותו והפרת חובותיו של הנתבע כסוכן ביטוח ובכלל, הוא חב בתשלום נזקיהם ומכאן תביעתם.

לטענת הנתבע, התובעים מעולם לא הושארו על ידו ללא כיסוי ביטוחי ורק לאחר שערך לתובעים ביטוח בחברת הביטוח "מגדל" , בוטלה פוליסת הביטוח בחברת הביטוח הכשרת הישוב , בה נערכה הפוליסה הראשונה. הנתבע טוען כי הביטול נערך בהסכמתו ובידיעתו של התובע 1 אשר רצה לחסוך בעלויות הפרמיה עבור פוליסת הביטוח. במכתבו אל בא כוח התובעים, בטרם ניתן פסק הדין בבית משפט השלום בנצרת טען הנתבע כי לא היה כיסוי ביטוחי לתובעים בגין חודש 1/07 באשר התובעים סירבו לשלם עבור הפוליסה אשר הוצאה עבורם בהכשרת הישוב, בהיותה יקרה מדי עבורם, אך בכתב ההגנה, טען הנתבע, כי במועד קרות התאונה, בגינה ניתן פסק הדין בבית משפט השלום, היתה לתובעים פוליסת ביטוח תקפה בחברת הביטוח הכשרת הישוב והם היו זכאים לשיפוי בגין נזקים בהם חוייבו.

לטענת הנתבע פעל כפי שסוכן ביטוח מיומן וסביר היה פועל ולא נפל מתום במעשיו. הנתבע טוען עוד כי התובעים לא עשו להקטנת נזקיהם וכי לא הוכח קשר סיבתי בין הארוע הנטען לנזק הנטען ולפיכך יש , לטענתו, לדחות את התביעה.

הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ושקלתי טענותיהם והראיות אשר הובאו מטעמם, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 28,000 ₪.

כן מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 1300 ש"ח ושכר טרחת עו"ד 2500 ₪.

פסק הדין ניתן לאחר שקילת טענות הצדדים ללא נימוקים כפי המקובל והראוי בפסיקה על דרך הפשרה.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: