פישלוביץ ואח' נ' פורמן

פסק דין

שמעתי את הבר"ע כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

לא אוכל להימנע בפתח פסק דיני זה מהתחושה הקשה העומדת בפני בית משפט שלערעור כי עליו להחזיר לבית משפט קמא תיק שמתנהל בפניו משנת 2001, אם כי יתכן והדבר נעוץ בכך ששלושה שופטים שונים טיפלו בתיק.

לאמיתו של דבר, לאור כל זאת, בדקתי וחככתי בדעתי אם להיעתר לבר"ע או שמא ניתן לעשות קפנדריה כלשהי כדי להימנע מכך. אולם דומני כי המסקנה האחת היא, כי יש לקבל את הבר"ע, הכל כפי שיפורט להלן:

בבית משפט קמא מתנהלת תביעה על תשלום שכ"ד וראשי נזק נוספים שהוגשה כבר בשנת 2001.

ביום 14/12/2006 החליטה כב' השופטת דודקביץ' שטיפלה אז בתיק למנות שמאי מומחה שבשכרו יישאו שני הצדדים גם יחד, ולאחר מכן, לאור הסכמת הצדדים ולאחר שישמיעו טיעוניהם בפניה בעל פה, יינתן פסק דין על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 לגבי כל ראשי הנזק נשוא התביעה.

המבקשים שילמו באיחור את שכרו של השמאי, אולם בסופו של דבר, שכרו שולם וניתנה חוות דעתו.

בין כה ובין כה, פרשה כב' השופטת דודקביץ' מלדון בתיק, התיק הועבר לטיפולה של כב' השופטת קוברסקי, בפניה נחקר השמאי על חוות דעתו.

בהחלטתה מיום 28/10/2008, שניתנה במעמד הצדדים, היא ההחלטה נשוא הבר"ע, קבעה השופטת קוברסקי, כי על סמך הסיכומים, לא ניתן ליתן הכרעה לעניין המחלוקת החשבונאית, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לסיים את המחלוקת ע"י הצדדים ובאי כוחם, ועל כן ייקבע התיק להוכחות.

אין בהחלטתה זו של כב' השופטת קוברסקי כל התייחסות להחלטת השופטת דודקביץ' מיום 14/12/06 ולהסכמת הצדדים למתן פס"ד לפי סעיף 79 א' הנ"ל.

מהחלטת השופטת קמא לא ברור כלל אם החלטת השופטת דודקביץ' עמדה בפניה ומה היו נימוקיה כאשר התעלמה מהם. גם אם היו טיעוני הצדדים בפניה, אין הדבר בא לידי ביטוי כלשהו בהחלטתה.

כבר נקבע לא אחת בפסקי הדין של ביהמ"ש העליון, כי על בית המשפט לנמק החלטתו, וזאת הן על מנת שבעל דין יוכל לדעת מדוע זה ניתנה החלטה כזו או אחרת, והן כדי שבית המשפט שלערעור יוכל להעביר ההחלטה תחת שבט ביקורתו.

מאחר והחלטת השופטת קמא אינה מנומקת, איני יכולה להעבירה תחת שבט ביקורתי.

לכאורה ועל פני הדברים, ומבלי להביע כל עמדה בעניין, משקיים הסכם בין בעלי הדין כי ביהמ"ש ייתן החלטתו על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וביהמ"ש קיבל הסכמה זו ונתן לה תוקף של החלטה, שומה עליו לפסוק בהתאם. אם קיימים נימוקים שלא לעשות כן, עליו לפרטם תוך התייחסות מפורשת לסיבה מדוע הוא ביטל את החלטתו. העובדה כי שופט אחד נתן תוקף של החלטה להסכמת בעלי הדין ואילו התיק בא בפני שופט אחר, אין בה כשלעצמה כדי לבטל את ההחלטה אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים.

אשר על כן, אני מקבלת את הערעור, מבטלת את החלטת בימ"ש קמא ומורה לבימ"ש קמא לנמק את החלטתו.

בימ"ש קמא לא יהיה קשור בהחלטה נשוא הערעור.

יחד עם זאת, היה ויגיע בימ"ש קמא למסקנה אליה הגיע בהחלטה נשוא הערעור, יימשכו הליכי התביעה לפי שיקול דעתו של בימ"ש קמא.

הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל – לפי תוצאות הדיון בפני בימ"ש קמא.

הפיקדון יוחזר למפקידו.

ניתן והודע היום י"ב תשרי תשע"א, 20/09/2010 במעמד הנוכחים.