פיריאן יצחק נ' לוי ערן מאיר

פסק דין

1.בפניי תביעה שטרית בגין שתי המחאות המשוכות לפקודת התובע בחתימתו הנחזית של הנתבע:

המחאה על סך 35,000 ₪, זמן פירעון 21.12.03

המחאה בסך 10,000 ₪, זמן פירעון 15.1.04.

(להלן: "ההמחאות").

2.הנתבע התגונן בטענה כי אינו מכיר את התובע, לא היה ביניהם קשר משפטי או עסקי, ההמחאות לא נמסרו על ידו והחתימה לרבות כתב היד שעל ההמחאות אינם שלו.

הנתבע הוסיף וטען כי בתקופה הרלבנטית להמחאות, שהה בחו"ל, ובדיון הוצג אישור משרד הפנים בנוגע לכך.

3.בישיבת קדם משפט מיום 20.12.09 הותר לנתבע להגיש ראיה או חו"ד לענין הטענה כי החתימה על ההמחאות אינה חתימתו. לא הוגשה חו"ד בנדון ולפיכך נותרו תצהיריהם של התובע ושל הנתבע לצורך הכרעה במחלוקת.

4.התובע העיד כי הרקע למתן ההמחאות הוא השכרת דירתו לאביו ולאחיו של הנתבע, שאול ועופר לוי (להלן: הדירה).

חוזה השכירות הוארך לפי אופציה עד לתאריך 31.8.02. לאחר מכן המשיכו השוכרים להתגורר בדירה עד לתאריך 30.11.03, ובכך הוארך החוזה לתקופה נוספת זו.

בדירה התגוררו כל בני המשפחה, לרבות הנתבע, וחלק מהתשלומים בגין חוזה השכירות שולמו ע"י הנתבע ואחותו, אף שלא חתמו על החוזה.

הנתבע אף קיבל את דברי הדואר שלו בכתובת הדירה (נספח ג' לתצהירו של התובע).

5.בתאריך 17.11.03 נערכה התחשבנות בין שאול לוי (אחד השוכרים ואביו של הנתבע) לבין התובע, נספח ד' לתצהירו של התובע.

במעמד עריכת ההתחשבנות שאול לוי הפקיד בידי התובע המחאה של הנתבע, בסך 35,000 ₪, זאת לכיסוי חובות השוכרים בגין דמי השכירות וכן החוב לעירית רעננה.

ההמחאה היתה דחויה לתאריך 21.12.03, ולתובע הוסבר כי הסיבה לכך היא שתוכנית חיסכון של הנתבע תהיה נזילה רק במועד זה.

6.באותו מעמד ניתנה המחאה נוספת, בסך של 10,000 ₪, וזאת להבטחת התשלומים השוטפים החלים על הדירה.

7.שתי ההמחאות חזרו מהטעם של היעדר כיסוי מספיק, ולא מהטעם של חוסר התאמה לחתימת הנתבע (נספחים ה' ו- ו' לתצהיר התובע).

דיון

8.אני קובעת כי הנתבע חתם על ההמחאות ועל כן דין התביעה להתקבל.

9.אמנם, נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח שהחתימה על ההמחאות היא חתימתו של הנתבע.