פירוק שיתוף על דרך רישום בית משותף ומעמדו של עקרון מקסום הרווח

עניינו של תיק זה בביצוע פירוק שיתוף שלא על דרך מכירת המקרקעין.

פתח דבר

1.         תיק זה הובא בפני למתן פס"ד ואין מנוס מלומר, כי התובענה לא בפני הוגשה, ראיותיה      לא נשמעו בפני, פסה"ד לא על ידי ניתן ואפילו הסיכומים, מכוחם ניתן פס"ד זה, אשר     הוגשו בעקבות ערעור שהוגש על פסה"ד, לא לי נועדו במקורם.

2.         כזר הבא אל התיק בשלב מאוחר דרושה הכרעתי והכרעה שכזו שיש בה עיון בפס"ד קודם שניתן, לעולם אינה נושאת עימה     מידה של נינוחות.

3.         ביום 11.07.05 נתנה כב' השופטת (בערכאה הדיונית) פס"ד בתביעה לפירוק השיתוף אותה הגישו התובעים והעובדות אותן תיארה כמי שאינן שנויות במחלוקת מקובלות על הכל וכך נכתב בפסה"ד:

"התובע מס' 1 (להלן התובע") והנתבע, שהינם אחים, הינם בעלים משותפים, בחלקים שווים ביניהם, של מקרקעין, ששטחם ... מ"ר, המצויים ברח' ..., והידועים כחלקה ...בגוש ... (להלן "המקרקעין").

התובעת מס' 2 הינה אשת התובע, והיא איננה בעלת זכויות רשומות בנכס.

3.         על המקרקעין בנוי בית בן שתי קומות, המכיל שתי דירות:            האחת   בקומת קרקע והשנייה בקומה א' הכוללת גם חדר על    הגג (להלן "הבית").

            הדירה בקומת קרקע מוחזקת ע"י התובעים ואילו הדירה בקומה א' מוחזקת ע"י הנתבע.

4.         ביום ..... נחתם הסכם שיתוף בין התובע לבין הנתבע, בו התחייבו הצדדים, בין היתר, הדדית, שלא לעשות כל עסקה במקרקעין.  בגין כך נרשמו שתי הערות אזהרה בלשכת רישום המקרקעין.

5.         עוד נקבע בהסכם, כי התובע מקבל זכות שימוש וחזקה     בלעדיים בדירה בקומת הקרקע ואילו הנתבע מקבל זכות         שימוש וחזקה בלעדיים בדירה בקומה א'.

6.         התובעים, שהינם בעל ואישה, חתמו ביום .... על הסכם    ממון, שאושר ע"י ביהמ"ש המוסמך, לפיו זכאית התובעת       לקבל מהתובע מחצית מחלקו במקרקעין ולהירשם כבעלים של      1/4 מהם.

7.         התובעים אינם מעוניינים להמשיך את יחסי השיתוף עם   הנתבע וברצונם לפרק את השיתוף בהתאם להוראות סימן ב'           בפרק ה' לחוק המקרקעין, התשכ"ט 1969- (להלן "החוק").

            יצויין, כי אין לתובעת מעמד מול הנתבע, כל עוד אין היא   רשומה כבעלת זכויות במקרקעין, וע"כ צירופה כתובעת היה          מיותר".

4.         אין עורר, כי המקרקעין באו לידי שני אחים, הנוהגים ורואים זה את זה כדרך שאויבים     מושבעים רואים האחד את רעהו, מפרי ירושת הוריהם המנוחים.

5.         כאמור, אין עורר, כי לאחר הסכמה מוקדמת משנת 1986 אזי, ביום ... נחתם בין     התובע והנתבע (להלן: "הצדדים") הסכם שעל טיבו אצטרך לעמוד בהמשך, הסכם אשר נרשם כהסכם שיתוף בלשכת רישום המקרקעין.

6.         ושוב, אותו הסכם שיתוף (להלן: גם "ההסכם") כלל גם תניה ולפיה לא יעשה איש מהצדדים דיספוזיציה, ללא הסכמת רעהו בזכויותיו של האחר במקרקעין -     הסכמה זו         לאיסור             דיספוזיציה  הניבה גם רישום הערות אזהרה במרשם המקרקעין.

7.         ואכן זה עשרים שנה ויותר מחזיק כל צד בדירתו, (התובעים בתחתונה והנתבע בעליונה)      נוהג בה מנהג בעלים ואת מרבית מריבותיהם המשפטיות מנהלים הצדדים לעניין    השימוש בחצר ואחזקתה.  גם המפקחת על רישום המקרקעין, גם אני, זכינו כל אחד     לברר סכסוך מזדמן אשר נפל בין הצדדים.

8.         אין עורר, כי עובר לחתימת ההסכם השני בשנת 1991, הנתבע בנה על גג דירתו מבנה נוסף   ואף זכה מהתובע לתשלום חלק מעלות בניית דירתו (וראה גם סעיף 24 לסיכומי         התובעים).

9.         שני הצדדים הסכימו עוד בטרם פסקה כב' השופטת (בערכאה הדיונית) את פסה"ד שנתנה, וכעולה מכתב התביעה, כי הדרך הנאותה   לפרק את השיתוף היא על דרך רישום צו בתים משותפים, ויחוד דירות לכל אחד מהצדדים.