פירוק שיתוף, מזונות מעיזבון ודמי כתובה

בתיק זה הוגשו 5 תביעות כדלקמן:

תביעות התובעת:  א.      תמ"ש 39570/98- תביעה למזונות מן העזבון.

   ב.      תמ"ש 39572/98- תביעה להחלת חזקת השיתוף על זכויות בנכסי המנוח.

   ג.       תמ"ש 39573/98 - תביעה לדמי כתובה.

תביעות התובעים:ד.       תמ"ש 39571/98- תביעה לפרוק שיתוף ותשלום דמי שימוש בדירה ברח'   

                                        ---, חיפה.

   ה.      תמ"ש 39574/98-תביעה להחלת חזקת שיתוף המנוח בכספי התובעת.

תמצית העובדות

1.         התובעת והמנוח ר.א ז"ל, נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1971. המנוח נפטר ביום 22.10.99 לאחר 28 שנות נישואין. מנישואי התובעת והמנוח נולדו להם 3 ילדים הם הנתבעים 2-4.

2.         התובעת, אם הנתבעים, אישה חולה בסרטן השד ועברה כריתת 2 שדיה, סובלת מסכרת, הגבלות בתנועה ונקבעה לה נכות צמיתה של 53%.

3.         המנוח הוריש את מלוא עזבונו בצוואתו המקוימת  לנתבעים 2-4, לתובעת לא הוריש דבר.

4.         התובעת נותרה להתגורר בדירה המשותפת של בני הזוג כאשר מחצית הזכויות בדירה הועברו לנתבעים בהתאם לצוואה.

ההליכים המשפטיים

5.         התובעת הגישה ביום 26.11.98 תביעת מזונות נגד המנוח בתמ"ש 39570/98 לאחר שהמנוח חדל לכלכלה. בדיון ביום 25.4.99 נקבעו מזונות זמניים בסך של 3,500 ש"ח לחודש. לאחר מות המנוח שונתה תביעת המזונות מחיים של התובעת לתביעת מזונות מן העזבון. ביום 26.11.00 קבעה כבוד השופטת (דאז) פרידמן, מזונות זמניים בסך 3,000 ש"ח . נציין כי בעקבות החלטת בית המשפט בבש"א 7226/00 הוגשו בקשות רשות ערעור הדדיות לבית המשפט המחוזי (בר"ע 1125/00 ובר"ע 1197/00) שנדונו ביום 22.4.01 ונדחו בהסכמת הצדדים.

תמ"ש 39572/98-תביעת התובעת להחלת חזקת השיתוף בנכסי המנוח

6.         טענות התובעת - בין הצדדים שרר שיתוף, כאשר התנאים המוקדמים של קופה משותפת ומאמץ משותף התקיימו. קופת הצדדים והכנסותיהם רוכזו בחשבון התובעת. המנוח עבד מחוץ לבית כל השנים, והתובעת  דאגה מצידה למשק הבית ולגידול הילדים. הכנסות המנוח הועברו אליה באמצעות הוראת קבע. לצדדים היה חשבון בנק משותף לתקופות מסוימות ורק מטעמים פורמליים פתחו חשבונות נפרדים, כאשר המנוח מעביר את משכורתו בסך של 4,200 ש"ח לחשבון התובעת ובכך התקיימה קופה משותפת בין הצדדים. התובעת  שילמה את מלוא הוצאות הבית והמשפחה מחשבונה ששימש לכלכלת הבית המשותף. אין ברישום נכסים ע"ש המנוח כדי לגרוע מתחולת חזקת השיתוף.

7.         הצדדים נישאו בשנת 1971 וחיו במשך 29 שנים תחת קורת גג אחת ומעולם לא נפרדו.מנישואין אלו נולדו לצדדים הנתבעים 2-4. המנוח פרנס את בני הבית ואף ייעד את כספי הפיצויים להשקעה משותפת. לטענת התובעת, לא היו ארועי אלימות במשפחה או פרידות ומכל מקום די בחיים יחד ובשלום במובן הצר, לצורך החלת חזקת השיתוף.

 8.        ניתן ללמוד על שיתוף ועל תרומתה הכלכלית של התובעת מהכספים שנתקבלו ממשפחתה ומהכספים שהרוויחה בתקופות קצרות בהם עבדה. הורי התובעת הורישו לנתבעים 2-4 עשרות אלפי דולרים. התובעת כאפוטרופוסה של הנתבעים 2-4, הפקידה את חלקם בכספים בתוכניות על שמם בבנק הפועלים. לטענתה, אחיה הקבלן -- (להלן: האח), תמך ועזר למשפחה בכל השנים בהם עמד איתן והרוויח כספים מהפרויקטים אותם הקים. לטענתה דירתם הראשונה של הצדדים מומנה מכספים שהתקבלו מהורי התובעת ומאחיה. לאחר מכן מימן האח מעבר לדירה ברח' -- בכרמל צרפתי חיפה, באופן שהצדדים לא נדרשו ללקיחת הלוואת משכנתא ולא הוציאו כספים משותפים לצורך המימון. האח אף מימן ריהוט והוצאות התאמת הדירה לבני הזוג ע"י מימון מעצבת פנים, בניית מחסן וטיפוח הגינה. בני הזוג התגוררו בתחילת חיי הנישואין בדירת האח במשך 4 שנים ואף שניים מהנתבעים עשו זאת בתקופות אחרות. גם בתקופה הקודמת לכניסתם לדירה הנוכחית גרו אצל האח, ביחידת דיור עצמאית, כאשר כל הוצאות המגורים והבית היו על חשבונו של האח.

9.         התובעת מציינת כי האח מימן במהלך השנים הוצאות שונות של בני הזוג ובהם : רכישת 8 מכוניות חדשות  לרבות אחזקתם, דלקים, תיקונים, רישיונות וביטוחים, כאשר המנוח  והנתבעים עושים בהם שימוש חופשי לצורכיהם הפרטיים.          האח תרם את כל עלות השיפוץ והרחבת דירתם הנוכחית של הצדדים ללא תמורה, כולל בניית שתי מרפסות חדשות, חדר אמבטיה חדש, מטבח חדש  ועוד. עלויות 5-6 שיפוצים במהלך השנים מומנו ע"י האח. גם תכולת הדירה הנוכחית של הצדדים ניתנה במתנה ע"י האח.        לטענת התובעת הנתבעים 2-4 נתמכו ע"י האח כקטינים וגם כבגירים ע"י כספים, מכוניות ומגורים זמניים.