פירוק שותפות בין בני זוג למרות קיומה של תניה מגבילה בהסכם ביניהם

1. בפניי תביעתה של מ' א' )להלן: "התובעת"( לסעד הצהרתי ולפירוק שיתוף בכלל הזכויות
והנכסים השייכים לבני הזוג על פי כל דין, וכן לסעדים נלווים נוספים. התובעת עותרת
לסעדים המבוקשים מכוח סעיף 37 לחוק המקרקעין, תשנ"ט - 1969 )להלן: החוק( או
לחילופין מכוח הסכם הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 26.5.97 .

2. התובעת והנתבע 1 )להלן: "הנתבע"( נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1965. לבני הזוג חמישה
ילדים בגירים. התובעת, הנתבע ושלושה מילדיהם מתגוררים בבית המצוי ב-
................... הנתבעת 2 )להלן: "הנתבעת"( הינה בתם הצעירה של בני הזוג
המתגוררת עימם בבית המשותף.

3. ביום 26.5.97 אישר ביהמ"ש המחוזי בירושלים )כב' השופט רביד( הסכם פשרה )להלן:
ההסכם( בתביעות שהוגשו ע"י התובעת לסעד הצהרתי, פירוק שיתוף וסעדים נלווים )ת.א.
1571/96 ותיק מזונות 1303/96(, ונתן לו תוקף של פסק-דין. להלן סעיפי ההסכם
הרלוונטיים לענייננו:

1. המשק וכל הזכויות הנכללות בו, וכן כל רכוש בני הזוג שנצבר בחיי הנישואין, ירשם
בכל מקום שבו מתנהל רישום, בין על פי דין ובין שלא על פי דין, על שם התובעת והנתבע
1 )להלן:"הנתבע"( בחלקים שווים.