החלטה
התנגדות לביצוע שקים בלשכת ההוצאה לפועל. מדובר ב-4 שקים כאשר שניים מהם על סך 56,500 ₪ כל אחד ואילו האחרים על סך 74,100 ₪ כל אחד.
בתצהירו טוען המבקש כי השקים נשוא ההתנגדות נמסרו על ידו למשיב לביטחון וזאת עד שהמבקש ישלם למשיב עבור סחורה שרכש ממנו. לטענת המבקש "סכום השקים נשוא תיק זה שולם לזוכה במלואו". המבקש צרף לתצהירו כרטסת של חברה בבעלותו ובה מפורטים כל הסכומים ששולמו לטענתו למשיב. עוד טוען המבקש בתצהירו כי בחודש נובמבר 2010 החל לעבוד עם ספק אחר, זול מן המשיב והמשיב- כנקמה – הגיש את השקים דנא לביצוע.
בעדותו מסר המבקש גרסה שונה. המבקש חזר אמנם על הטענה כי החוב למשיב נפרע בדרך של מסירת שקים של חברה בבעלותו תוך הותרת השקים דנא כביטחון לפירעון החוב. עם זאת, המבקש הוסיף וציין לראשונה– בהסתמך על חשבונית שצורפה לכתב ההתנגדות – כי מדובר בחשבונית המשקפת "גמר חשבון" בין הצדדים. לדבריו " גם לפני הסכום הזה מסרתי לו שקים שנפרעו. החשבונית פה זה מה שנשאר מהחשבון ביני לבינו".
במלים אחרות, לגרסה בתצהיר לפיה החוב הספציפי נשוא השקים שולם למשיב, הוספה בעדות גרסה נוספת לפיה החוב הספציפי סולק בדרך של תשלום יתרת חוב שהייתה למשיב כעולה מן החשבונית שצורפה להתנגדות. ודוק: מדובר בשתי טענות שונות זו מזו. לא הרי פירעון חוב ספציפי בדרך של תשלום עבור השקים נשוא ההתנגדות כהרי תשלום יתרת חוב כללית שנותרה במסגרת עסקיהם המשותפים של הצדדים כאשר יתרה זו כוללת מניה וביה תשלום עבור השקים. עוד אציין כי ב"כ המשיב התנגדה במהלך החקירה מספר פעמים לכל הרחבת חזית.
דיון והכרעה
כפי שנאמר לעיל, המבקש העלה שתי גרסאות בנוגע לסילוק החוב. האחת, סילוק החוב הספציפי בדרך של פירעונו "הנקודתי". השנייה, סילוק החוב הספציפי על דרך של תשלום יתרת חוב שנותרה לאחר עריכת התחשבנות בין הצדדים בנוגע לעסקיהם המשותפים. כפי שראינו, אין מדובר בטענות זהות אלא מדובר בהרחבת חזית שב"כ המשיב התנגדה לה ועל כן אין מקום לדון בטענה שעניינה סילוק החוב הספציפי בדרך של תשלום יתרת החוב בין הצדדים. יש לדון רק בטענה שהעלה המבקש לפיה פרע את החוב הספציפי כאמור בתצהירו ולראות אם יש בטענה הגנה מספקת.
טענת פירעון השקים, אם פורטה כראוי, עשויה להעמיד למבקש הגנה אפשרית. לצורך בחינה זו יש לראות האם מדובר בטענה מפורטת שהרי ידוע כי המבקש רשות להתגונן אינו רשאי להסתפק בטענות בעלמא אלא עליו להיכבד ולפרט טענותיו כבדבעי.
בענייננו טענת הפירעון היא סתמית לחלוטין. כל שנאמר בעניין זה בתצהיר הוא -"סכום השקים נשוא תיק זה שולם לזוכה במלואו". גם התוספות לטענה במסגרת עדות המבקש אינן מצילות אותה מסתמיות שכן גם לאחר עיון בתצהיר ובעדות המבקש לא ברור מתי נפרע סכום השקים, מתי נמסרו השקים שפרעו את השקים נשוא ההתנגדות למשיב. גם לא ברור מה, אם בכלל, ניתן ללמוד לצורך טענת הפירעון השקים נשוא ההתנגדות, מן הכרטסת שצורפה לכתב ההתנגדות. מעבר לנדרש אציין כי בעדותו ציין המבקש דברים לא ברורים ביחס לחשבונית שצורפה להתנגדות: המבקש ציין בעדותו כי החשבונית משקפת את סכום השקים נשוא ההתנגדות [ עמ' 2 שורות 24-25]. לאחר מכן ציין כי החשבונית היוותה למעשה "גמר חשבון" בין הצדדים. כאמור טענת "גמר חשבון" מהווה הרחבת חזית אסורה וספק אם חשבונית על סך 50,000 ₪ מהווה ראיה לסילוק חוב שקים בערך העולה על 250,000 ₪.
לאור האמור, משלא פורטה כראוי טענת פירעון השקים נראה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה. הליכי ההוצאה לפועל ימשכו כסדרם. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים.