פיק ואח' נ' משה רוסט ואח'

החלטה

בפני בקשה על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 להורות על עיכוב ההליכים בתובענה.

התביעה היא לפנוי הנתבעים מדירה שלטענת התובעים הנתבעים פלשו אליה ומסרבים לפנותה.

1. על פי הבקשה ביום 18.3.10 נחתם בין הצדדים הסכם בוררות ולפיה יופנה הסכסוך נשוא התובענה לדיון בבד"ץ העדה החרדית. בדיון שהתקיים ביום 30.5.10 קבע בד"ץ בהתאם לתקנת יסוד מתקנות הדיון כי על הצדדים לדון בבוררות זבל"א כאשר אם לא יקבע בורר שלישי ימנהו הבד"ץ ופסק הבוררות יקבל תוקף מטעם הבד"ץ. לטענת המבקשים בעוד שהם הגישו שם בורר מצידם נמנעו המשיבים מלעשות כן ותחת זאת בחרו ללא כל הסבר לפנות שנה לאחר מכן בתביעה הנוכחית.

בתגובת המשיבים לבקשה נטען כי בדיון שהתקיים בבד"ץ טענו המבקשים כי אינם מוכנים לדון בפני בית הדין אלא מבקשים דיון בבוררות זבל"א. מאחר ובית הדין נטול כח כפייה, בנסיבות מעין אלו הוא נוהג להיעתר לבקשת הנתבע לדון בבוררות זבל"א. עוד טוענים המשיבים כי מדובר בהליך שהחליף את בד"ץ והם מעולם לא הסכימו לו. לכל היותר במקרה של בורר חליף על בית המשפט למנותו ולא הבורר שהוסכם. לטענת המשיבים הנתבעים גם לא הודיעו על מנוי בורר מטעמם.

2. בדיון שהתקיים ביום 5.11.12 הוצע לצדדים לחזור ולהתדיין בבד"ץ העדה החרדית תוך ויתור על בוררות זבל"א. הנתבעים הסכימו ואילו התובעים סרבו. מאחר ועיקר טענת התובעים היא כי להתדיין בבד"ץ הסכימו אך לא לבוררות זבל"א, הרי שבלא לחוות דעה במחלוקת האם יש לראות בבוררות הזבל"א בנסיבות האמורות ככלולה בהסכמה להליך בוררות בבד"ץ אם לאו, אני מורה על עיכוב ההליכים לצורך קיום הבוררות בבד"ץ בהתאם להסכמת הצדדים. קרי, תוך ויתור על בוררות זבל"א.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: