פיצויים בשל קבלת טענת אפליה באכיפת החוק האוסר הדבקת מודעות

המבקשים הואשמו בעבירות (מסוג ברירת קנס) לפי סעיף 20 בחוק העזר לירושלים (שילוט), התש"מ-1980, בכך שהדביקו מודעות במקום שלא הותר להדביקן. כתבי האישום נגדם בוטלו, ומכאן בקשתם לשפותם בשל הוצאותיהם לפי סעיף 80 בחוק העונשין, התשל"ז-1980.

השאלה המרכזית הטעונה הכרעה היא האם הופלו המבקשים לעומת, אחרים ששמם הופיע על המודעות שהודבקו, לעומת מדביקי מודעות אחרות - פשקעווילים - שהודבקו באותם מקומות שבהם הודבקו המודעות שבעניינן הואשמו, ולעומת מדביקי מודעות אחרות - פשקעווילים - בכלל בירושלים.

א.         רקע עובדתי - האישומים, רקע דיוני והעובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.         המבקשת 1 הואשמה בכך שעברה עשרים וחמש עבירות שעניינן הדבקת מודעות ביום 3.8.2007 שתוכנן הודעה על אירוע של "הילולת האבות" במערת המכפלה שבחברון (ת"פ  8937/07).

המבקש 2 הואשם בבכך שעבר ארבעים עבירות שעניינן הדבקת מודעות, שלושים מתוכן ביום 30.7.2007 ועשר מתוכן ביום 8.8.2007, שעניינן הופעה בשם "לחיים בירושלים" של הזמרים אברהם פריד ויעקב שוואקי (ת"פ 8725/07 ות"פ 8932/07).

המבקש 3 הואשם בכך שעבר עשרים וחמש עבירות שעניינן הדבקת מודעות, עשר מתוכן ביום 30.7.2007, וחמש עשרה ביום 1.8.2007, שגם עניינן פרסום ההופעה "לחיים בירושלים" (ת"פ 9371/07 ות"פ 9599/07).

יוער כי סך כל העבירות הוא תשעים, ולא ברור מדוע נאמר בסיכומי המאשימה שנגד הנאשמים הוצאו חמש מאות וחמש הודעות קנס, המתייחסות לחמש מאות וחמש עבירות.

3.         אין מחלוקת כי מלכחתחילה ניתנו הודעות קנס בעניין המודעות האמורות רק נגד המבקשים.

במודעות של "הילולת האבות" לא מופיע שמו של אף אדם, ובתחתית המודעה מופיעים "הצלת המקומות הקדושים" ו"ועד מניין רבני חברון", וכן מופיע מספר טלפון לבירורים (תמונות המודעות - ת/5).

במודעות של ההופעה "לחיים בירושלים", מופיעים שמות רבים. שמות הזמרים אבהרם פריד ויעקב שוואקי, הזמרים האורחים אלעד שער ואהרן רזאל, שמותיהם של המנהלים המוסיקליים, שמו של המנחה, המבקש 2 (מנחם טוקר), שמו של היזם, המבקש 3 (אור פרץ), וכן שמו של המפיק בפועל. בנוסף מופיעים סמליהם של נותני החסות (חברת "טפרברג"), וחברת "אריאל" - חברה עירונית, שהיא הזכיינית לתליית מודעות בלוחות המודעות בירושלים (המודעה - ת/1).

4.         בהתאם להצהרותיו של מר ישראל קלצ'קין, מחברת ישראגוד פרסום בע"מ מיום 20.9.2007, כל המודעות שעניינן האישומים הנדונים הודבקו על-ידו, וכי שולמה אגרה כחוק עבור מודעות אלו על-ידי הגורמים שפרסמו אותן. לכן הודיע שכל הקנסות בשל הדבקת מודעות אלו באחריותו (נ/10 ונ/11).

בדיון שהתקיים ביום 29.11.2008 התייצב מר קלצ'קין והודיע על הסכמתו להחליף את המבקשים בכל ברירות הקנס שבחמשת התיקים הנדונים, וכך נעשה. באותו יום גם ניתנה הכרעת דין, שלפיה הורשע מר קלצ'קין בתשעים עבירות לפי סעיף 20 בחוק עזר לירושלים (שילוט), ולבקשתו לעניין גזר הדין, אוחדו חמשת התיקים עם תיקים נוספים שנדונו לפני כבוד השופט גד ארנברג. ביום 23.3.2009 ניתן גזר הדין בכל התיקים שאוחדו, לרבות חמשת התיקים הנדונים, שצורפו לת"פ 8788/07. בכל התיקים הורשע מר קלצ'קין בחמש מאות וחמש עבירות של הדבקת מודעות, ובגזר הדין הוטל עליו קנס בסך 20,000 ש"ח.

5.         בדיון האמור, מיום 29.11.2008, גם בוטל כתב האישום נגד שלושת המבקשים (ראו את התיקון בעניין זה ואת ההחלטות בעמ' 2-1 בפרוטוקול הדיון מיום 31.12.2007). בעקבות ביטול האישום, ביקשו המבקשים כי בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 80 בחוק העונשין, יפסוק בית המשפט שיש לשפותם בשל הוצאותיהם.

ראיות הצדדים נשמעו בדיון זה ובדיון שהתקיים ביום 31.12.2007. לאחר השלמות שונות ודחיות מטעמים שונים, הוגש סיכום טענות המבקשים ביום 27.8.2009 וסיכום טענות המשיבה הוגש ביום 22.9.2009.

ב.         פירוט הראיות מטעם הצדדים

(1)        ראיות המשיבה

6.         מטעם המאשימה העיד מר עוזי בונדק, פקח בפיקוח העירוני בעיריית ירושלים, שנתן את הודעות הקנס. בעניין המודעות של ההופעה "לחיים בירושלים", אמר שהיו מודעות שבהן הופיעו שמות כמפורט מעלה (ת/1 עד ת/4), ולכן הודעות הקנס ניתנו למבקשים 2 ו-3 ששמותיהם כאמור, הופיעו במודעות. היו גם מודעות שבהן הופיעו רק שמות הזמרים, שהתייחסו לאותה הופעה (ת/3), ולכן גם הן יוחסו למבקשים 2 ו-3. הודעות הקנס ניתנו בעקבות תלונה של חברת אריאל (ת/7), וגם בגלל שהעובדה שהסמל של אריאל מופיע על המודעות, נגרם נזק תדמיתי לעיריית ירושלים (פרוטוקול מיום 29.11.2007 בעמ' 3).

הודעות הקנס בעניין "הילולת האבות" ניתנו למבקשת 1, מכיוון שעל-פי המידע שהתקבל מחברת בזק, מספר הטלפון שמופיע במודעה הוא של המבקשת 1 (ת/6) (עמ' 3).

7.         בחקירתו הנגדית נשאל מר בונדק בעניין מדיניות אכיפת חוק העזר בעניין הדבקת מודעות במקומות שלא הותר להדביקן. מר בונדק הסביר שככלל החוק נאכף ביחס לכל מודעה שמודבקת בניגוד לחוק, אם ניתן להגיע אל האחראים להדבקתה או אל שולחיהם. מר בונדק נשאל באופן מיוחד בעניין מודעות שהודבקו על-ידי הבד"ץ של העדה החרדית, והשיב שאף אחד אינו חסין מפני הודעות קנס, גם לא הבד"ץ, וכי נעשה ניסיון להגיע לאחראים לכל המודעות שניתלות בניגוד לחוק. בפועל, לא זכר אם ניתנו הודעות קנס בעבר לבד"ץ העדה החרדית, וגם אישר שלא ניתנו הודעות קנס ל"ועד לטוהר מחננו" שקרא להחרים את ההופעה של "לחיים בירושלים" (עמ' 4).