פיצוי לשארים של אדם שנפגע מהרעלת גז

כללי:

1.           ביום 31.1.00 באירוע טרגי של הרעלת גז פחמן חד חמצני שנפלט ממתקן מחמם מים עם ארובה אטמוספרית בחדר האמבטיה בבית התובעים, מצא את מותו איתן מימון ז"ל (להלן: " המנוח"), בהיותו כבן 23 שנים (להלן: " האירוע" או " התאונה"). התביעה נשוא פסק הדין היא לחייב את חברת הגז והסוכנות שסיפקה אותו לשלם פיצויים לעיזבון המנוח, וכן לאביו כנפגע משני.

הצדדים:                       

2.          התובע 2 הינו אביו של המנוח (להלן: " האב"), התובעים 3 ו-4 הם אחיו (להלן: " האחים"). בתביעה עותר עיזבון המנוח, לחייב את הנתבעות לשלם לעיזבון פיצוי בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, אובדן השתכרות וכושר השתכרות לעיזבון בשנים האבודות של המנוח, דמי אבלות ועוד. בנוסף, תובע האב את הנזקים שנגרמו לו עקב פטירת המנוח לרבות אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל לאב ולאחים, עזרת צד שלישי,   ופיצוי בגין "אובדן שירותים".

3.           הנתבעת 1 היא חברת הגז שסיפקה את הגז לבית התובעים מאז שנת 1983 (להלן: " סופרגז "), והנתבעת 2 הינה סוכנות הגז, אשר טיפלה בהתקנת מיתקן החימום ואספקת הגז לאורך השנים (להלן: " הסוכנות ").

רקע עובדתי

4.          האב ואשתו המנוחה (להלן: " האם "), הם בעלי זכויות ביחידת משק חקלאי במושב "כפר קיש" אשר בעמק יזרעאל, (להלן: " המשק "), בו גידלו עופות בלול שהיה ממוקם במשק הסמוך לבית המגורים (להלן: " הבית ").

אספקת הגז לצורכי המשק והבית התבצעה באמצעות צובר 500 גלון המוצב בחצר הבית אשר סיפק גז בקו אחד ללול העופות הנמצא בקירוב לצובר, ובקו השני לבית. הקו לבית מפוצל לשלוש נקודות, אחת מהן למחמם מים מסוג Vaillant   דגם TZW 275/9 MAG (להלן: " מחמם המים " או " המתקן ") אשר נפחו כ – 10 ממ"ק.

5.        בחדר האמבטיה בבית, התקינה סופרגז מתקן לחימום מים לשימוש המתרחצים. המתקן הראשון הותקן בשנת 1983 (להלן: " המתקן הראשון"), ובמועד מסוים במהלך שנת 1994, הוחלף במתקן חדש יותר (להלן: " המתקן החדש"). בין התובעים לבין הנתבעות מחלוקת באשר למועד המדויק בו הותקן המתקן החדש, כאשר לגרסת האב, המתקן החדש הותקן עוד קודם לחודש יוני 1994 ואילו לעמדת הנתבעות בוצעה ההתקנה בחודש נובמבר 1994.  

למתקן מחוברת ארובה, המורכבת מצינור היוצא מחדר האמבטיה, באופן אנכי, בהמשך הוא מכופף בקשת לקיר החיצוני של חדר האמבטיה, ובאמצעותה נפלטים הגזים הרעילים המשתחררים מהמתקן (להלן: " הארובה").

        בעת האירוע, הייתה הארובה ללא סיומת אנכית, כך שקצה הארובה היה פתוח ללא ברדס מגן בקצה, שימנע חדירה של גופים זרים לתוך צינור הארובה. בקיר החיצוני של חדר האמבטיה נמצא חלון רפפות המיועד ל- 7 רפפות זכוכית, כאשר בעת האירוע נעדרו 5 רפפות (להלן: " החלון").

האירוע:

6.       לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 31.1.00, יום חורף קר, בסביבות השעה 04:30, שב האב מעבודתו. המנוח התקלח בשעה 06:30 לערך וסמוך לאחר מכן, עקב הרעלת פחמן חד חמצני שנפלט ככל הנראה מהמיתקן, נפל ומת. האב התעורר בבוקר, סמוך לשעה 08:30, כשהוא חש מסוחרר וסובל מכאבי ראש, שמע זרימת מים מכוון האמבטיה, זחל לשם ומצא את גופת המנוח מוטלת על הרצפה, סמוך לדלת חדר האמבטיה כשפניו מופנים לכוון דלת היציאה ורגליו מוטלות לכוון המקלחת. עקב מצבו הקשה של האב, הוא הובהל לבית חולים "העמק" שם טופל (נספח ב' לכתב התביעה).

7.       לפי מסקנתו של פרופ' היס מהמכון לרפואה משפטית, נגרם מותו של המנוח כתוצאה " מהרעלה חריפה של פחמן חד חמצני", וכאמור בחוות דעתו, עליה לא נחקר (נספח א' לכתב התביעה). ממצא זה אף תואם את חוות דעתו של המומחה לרעלים, פרופ' אמיתי.

המחלוקות :