א.
רקע
1. המדובר בתובענה העותרת לפצות את התובעת - מבוטחת הנתבעת - בגין נזקים נטענים, שנגרמו לה בעקבות טיפול ניתוחי רשלני ברגלה, שבוצע במסגרת המרכז הרפואי רבין, השייך לנתבעת, במהלך טיפול בשבר שנגרם לה בקרסול רגל ימין ביום 18/1/2005, עת החליקה בביתה (להלן גם:
"התאונה").
2. מיד לאחר התאונה, אושפזה התובעת במרכז הרפואי קפלן, השייך אף הוא לתובעת, שם בוצע
קיבוע ראשוני של הקרסול בגבס ונאמר לה לחזור, בשלב מאוחר יותר, לצורך קיבוע פנימי - וזאת בשל בצקת באזור הקרסול, אך התובעת ביקשה לעבור הניתוח במרכז הרפואי רבין שבפתח-תקווה.
2.1 התובעת הגיעה לראשונה למרכז הרפואי רבין ביום 23.1.05, אולם לא נותחה עקב מצב העור;
2.2 היא שבה, איפוא, למרכז הרפואי רבין ביום 30.1.05 וביום 2.2.05, בוצע הניתוח (להלן גם:
"הניתוח") - לטעמה ברשלנות.
3. לטענת התובעת, התרשלה הנתבעת בביצוע הניתוח, במסירת מידע לא נכון באשר למצבה לאחר הניתוח, בהטעייתה ועי"כ במניעת האפשרות ממנה לבצע ניתוח-מתקן לאחר הניתוח הראשון.
4. לטענת התובעת, תוצאות הניתוח לא היו משביעות-רצון, אולם הדברים הוסתרו ממנה ומבעלה - ולא בכדי קבע, בשלב מאוחר יותר, עוזר המנתח, עד ההגנה הד"ר גרטי, כי לתובעת נגרם שבר מסוג פיילון - בהמשך אף הגדיל וטען, כי היה מדובר בשבר מסוג פיילון מטיפוס 2 שהוא אף מורכב יותר וטומן בחובו פרוגנוזה קשה עוד יותר.
5. לטענת התובעת, מלכתחילה לא התייחסו הרופאים המנתחים אל השבר כשבר מסוג פיילון ו"אבחנה" זו נולדה בדיעבד, כדי להצדיק את תוצאותיו הבלתי משביעות רצון של הניתוח.
6. המומחה מטעם התובעת, הפרופ' שטיין, קבע לתובעת 30% נכות כתוצאה מן הטיפול הרשלני שקיבלה מן הנתבעת וציין, כי עם טיפול נכון לאחר השבר, הייתה הרגל חוזרת לתפקוד מלא.
7. התובעת עותרת לקבוע, איפוא, כי הנתבעת התרשלה בביצוע הניתוח והטיפול בעקבותיו ולאור הפער בין חוות-דעת המומחים ביחס לאחוזי הנכות שנגרמו לה, היא סבורה, כי נכותה עומדת לפחות על 20%.
8. התובעת אומדת את נזקיה, בעקבות ההתרשלות, בסך של 758,760 ש"ח, כמפורט להלן:
8.1 אבדן שכר וכושר השתכרות לעבר - 115,000 ש"ח
8.2 הוצאות רפואיות, נסיעה ועזרת זולת לעבר - 65,000 ש"ח
8.3 אבדן כושר השתכרות לעתיד - 112,310 ש"ח
8.4 הוצאות רפואיות, נסיעה ועזרת זולת לעתיד - 216,450 ש"ח
8.5 כאב וסבל -
250,000 ש"ח
סה"כ - 758,760 ש"ח
9.
הנתבעת טוענת, כי פעלה כראוי בכל הנוגע לטיפול הרפואי שהוענק לתובעת ובהתאם לכללי הרפואה המקובלים והסבירים, עפ"י הפרקטיקה הרפואית המקובלת, הטיפול לא היה רשלני ולא גרם לנזקים שעומדים ביסוד התביעה.
10. לטענת הנתבעת, ניתן הטיפול לתובעת לאחר שהנתבעת שמעה את תלונותיה ושקלה את מלוא הנתונים והממצאים הרפואיים אשר עמדו בפניה.