פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונת עבודה - התבטאות בעל דין כראיה ככל הראיות

השופט א' מצא:

המערער תבע מן המשיבים לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה.
בית-המשפט המחוזי לא מצא יסוד לחייב את מי מהמשיבים באחריות לגרימת התאונה. מסקנתו
הייתה כי המערער לא הוכיח את גרסתו ביחס לדרך עלילותה של התאונה, ועל-כן דחה את
תביעתו. כנגד פסק-דין זה מופנה הערעור.

העובדות בתמצית: המערער נשכר על-ידי המשיב 1 לביצוע עבודה באתר בנייה שבו שימש
כקבלן אחראי. הוטל עליו לבצע עבודת טיח על-גבי קיר חיצוני של מבנה כשהוא עומד על
פיגום. במהלך ביצוע העבודה נפל לפתע המערער מן הפיגום אל אבני המרצפת שמתחת, מגובה
של מטרים אחדים, וכתוצאה מכך נחבל. תביעתו הופנתה נגד מעבידו )המשיב 1(, המבטחת של
מעבידו )המשיבה 2( היזם של אתר הבנייה )המשיבה 3(, המבטחת של היזם )המשיבה 4(, מנהל
העבודה מטעם היזם )המשיב 7(, הקבלן שהקים את הפיגום )המשיב 5( והמבטחת של קבלן זה