פיצוי בגין הפרת הסכם לקיום יחסי אישות תמורת מתנות וכספים

תביעה כספית קטנה ע"ס 15,000 להחזר סכומים ששילם התובע לנתבעת במזומן והוצאות שהוציא על מתנות וקניות עבורה. התובע , בן 80 , אלמן זה 7 שנים, טען בכתב התביעה כי "כוחו עדיין במותניו". בתורו אחר "בת זוג לאהבה" נפגש עם הנתבעת ,אישה יפת מראה בת 48, וביניהם נכרת הסכם שעל פיו יתמוך הוא כלכלית בנתבעת והיא מתחייבת בתמורה כי תהיה לו בת זוג ותקיים עמו יחסי אישות. ברם, כך התובע, למרות שהוא עמד בהתחייבויותיו כלפיה, נתן לה סכומי כסף , קנה לה מכונת כביסה ומכשיר פלאפון נייד יקר מסוג סמסונג ואף טיסה לחופשה יוקרתית במלון 5 כוכבים באילת , הנתבעת לא מילאה אחר "חלקה בהסדר".

התובע טוען כי במקום "מעט אושר" לו ציפה , קיבל "גהינום ,רוע לב ומלל שטני". משכך, מבקש הוא לקבל פיצוי בגין שווי כל הדברים שנתן לה וכן אלפי שקלים שנתן לה במזומן.

הנתבעת טענה בהגנתה כי התובע קנה לה פלאפון מרצונו וכי אמר לה שהוא מחפש רק חברה לשיחות "וככה היה מדי פעם" , "מדי פעם הייתי עולה לכמה דקות לשוחח אתו מפני שהוא ביקש". "לא שיקרתי אותו ולא גנבתי אותו" .עוד הוסיפה כי התובע לא מפסיק להטריד אותה.

בעדותו טען התובע , וכך גם התרשמתי, כי הנתבעת פגעה בו עד עמקי נשמתו כאשר זלזלה בו והזכירה לו שהוא זקן ושילך לחפש זקנה כמוהו.

הנתבעת טענה מנגד כי התובע לא נשאר חייב והציגה בפני בית המשפט הודעות טקסט קשות ששיגר לה התובע.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי אך לא מכוח עילה חוזית. הנימוקים יפורטו להלן באופן תמציתי כדרישת תקנה 15 ב לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (תשל"ז) 1976 :

א. מצאתי את גריסת התובע מהימנה. גרסת הנתבעת נדחית גם בשל היותה בלתי סבירה. לא סביר כי התובע יוציא סכומי כסף גדולים משך תקופה ארוכה רק על מנת לשוחח עם הנתבעת.

ב. יש לדחות את התביעה ככל שהיא נסמכת על עילה חוזית, וביתר פירוט:

סעיף 30 לחוק החוזים חלק כללי תשל"ג 1973 קובע כי :

"חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור, בטל".