פיסינגר נ' פיסינגר

החלטה ופסק דין חלקי

לפני בקשתה של הנתבעת לתיקון כתב הגנתה.

עניינה של התובענה דנן הוא עתירתו של התובע לפירוק השיתוף במקרקעין.

כתב ההגנה המקורי אשר הוגש מטעם הנתבעת, לא חלק על זכותו של התובע לפירוק השיתוף, כמו גם ניתנה במסגרתו הסכמת הצדדים כי הפירוק ייעשה על דרך של מכירת המקרקעין ושלא על דרך של פירוק בעין.

ביום 14.7.11 הוגשה לי הסכמה דיונית של הצדדים לעניין פירוק השיתוף לרבות על דרך של מינוי באי כוחם של הצדדים דאג ככונסי נכסים במשותף לצורך ביצוע הפירוק.

להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

עם זאת הכונסים לא הצליחו לקדם את הליך פירוק השיתוף בפועל, ובהמשך הוגשה לי בקשה לשחרור עו"ד פרס מייצוג הנתבעת תוך שבא כוחה הנוכחי נוטל על עצמו את ייצוגה.

מינוים של בא כוח התובע ושל עורכת הדין פרס ככונסי נכסים בוטל, והוגשה לי בקשת הנתבעת לתיקון כתב ההגנה.

עיון בכתב ההגנה המתוקן מלמד כי עיקר המחלוקת שבין הצדדים אינה נוגעת לעצם זכותו של התובע לעתור לפירוק השיתוף, אלא על הדרך בה יתבצע.

נוכח כך, במסגרת בקשה זו אני נדרשת למעשה ליתן את הדעת למספר סוגיות:

שאלת ההצדקה במתן ההיתר לתיקון כתב ההגנה בשלב הנוכחי.

קיומה של הסכמה דיונית לה ניתן תוקף של החלטה.

משמעות מתן ההיתר לתיקון כתב ההגנה על המשך ההליכים בתיק זה.

סוגיית ההוצאות.

לכאורה, בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת לכך שיש לנקוט ביד רחבה בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות וייתכנו מקרים שאף בשלב הערעור יינתן בידי בעל הדין היתר לכך.

בבסיסה של הלכה זו עומדת לכאורה המחשבה כי מטרת ההליך הינה הגעה לתוצאה המשפטית והעובדתית הנכונה ביותר.

אפילו מקום בו כשל בעל דין בהגשת כתבי טענותיו, הרי שכל עוד לא נסתם הגולל על ההליך, על בית המשפט לבחון האם הנזק שייגרם לצד שכנגד, כפועל יוצא של היענות לבקשה, ניתן לתיקון על דרך של פסיקת הוצאות.

נוכח כך, היה מקום לכאורה להיעתר לבקשה מייד עם הגשתה.

ואולם, במקרה דנן, מעבר לבקשה לתיקון כתב ההגנה, המשמעות המעשית של ההחלטה הינה ביטול החלטה ששואבת מקורותיה מהסכמה דיונית שהתקבלה בין הצדדים.

בהתאם להוראות תקנה 104 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, רשאי בית המשפט, בכל עת, ולפי תנאים שייראו לו צודקים, להתיר לבעל דין שיתקן כל הודיה שלו בעובדה או שיחזור ממנה.