פינקלשטין נ' רכס

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 15.3.11 (כב' השופטת ריבה ניב), לפיה נתקבלה עתירת המשיב לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות לצורך ניהול בוררות לפני בית הדין הפנימי של ההסתדרות הרפואית בישראל, בשל תניית בוררות לפי תקנון ההסתדרות הרפואית.

ההחלטה ניתנה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי המבקש כנגד המשיב - שניהם רופאים החברים בהסתדרות הרפואית בישראל - על סך 500,000 ₪ בעילה של לשון הרע.

דין הבר"ע להידחות, וזאת מבלי לבקש את תשובת המשיב.

כלל הוא כי ערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנוגע לבקשות לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות רק במקרים נדירים בהם לוקה החלטתה ב"טעות של ממש" (ראו גם: רע"א 180/07 כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל [פורסם בנבו], 4.10.09; רע"א 2528/08 קוצקי נ' הראל [פורסם בנבו], 4.1.09).

במקרה הנדון אין מדובר באחד המקרים הנדירים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. קביעותיו של בית המשפט מקובלות עליי ולא מצאתי בהן 'טעות של ממש' המצדיקה על פי הכללים שנקבעו בפסיקה תיקון בערעור.

עיון בכתב התביעה ובחומר שלפני לרבות בתקנון ההסתדרות, מעלה על פניו, וכפי שעולה מההחלטה, כי מדובר בסכסוך בין בעלי הדין אשר חלה חובה להביאו לפני בית הדין של ההסתדרות הרפואית לפני נקיטת אמצעים אחרים, על פי תנית הבוררות שבין הצדדים (ראו גם ס' 231 ו-233 לתקנון).

זאת ועוד, מההחלטה נשוא הבר"ע עולה על פניו שביהמ"ש שוכנע בנכונות המשיב לקיים את הליך הבוררות ואין מקום בנסיבות - על סמך החומר שנפרש פני - להתערבות ערכאת הערעור בקביעה עובדתית זו של הערכאה הדיונית.

גם טענות המבקש לפיהן יש חשש שהבורר מזוהה עם אחד הצדדים וכי "קיים גם חשש כבד ...שלמעשה כל הגורמים המעורבים יתלכדו על מנת לנסות ולהגן על הנתבע", הן טענות כלליות ועל פניו הן בגדר חשש רחוק ובלתי מבוסס, ומכל מקום שאלת קשריו של בורר מסויים עם המשיב ניתנת לליבון במסגרות אחרות.

לא מצאתי ממש בטענות המבקש לפיהן שגה בית המשפט בכך שנתן את החלטתו מבלי לשמוע את הצדדים ולקיים חקירות אלא בהסתמכו לעניין זה על הטענות שהעלו הצדדים בכתב. תקנה 241(ד) לתקנות סד"א מאפשרת לבית המשפט להכריע בבקשה בכתב על יסוד הבקשה והתשובות לה ורק אם ראה צורך בכך רשאי הוא להורות כי המצהירים ייחקרו על תצהיריהם. הצורך בחקירת המצהירים קיים, כך נפסק, מקום שהגירסה העובדתית הבסיסית שנויה במחלוקת בין בעלי הדין ובלבד שבעל הדין הביע את רצונו לקיים חקירה כאמור (ראו: ע"א 823/08 אריה חזן נ' רשות המסים, 4.1.09). עיון בתגובת המבקש לבקשה לעיכוב הליכים מעלה שהמבקש לא ביקש לחקור את המשיב על תצהירו שצורף לבקשה, וגם בבר"ע לא טען ולא הפנה לאסמכתא לפיה הביע רצונו לעשות כן.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

ניתנה היום, כ"ח סיון תשע"א, 30 יוני 2011. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: