פינקלר נ' מנהל מקרקעי ישראל -

החלטה

בתביעה שלפני מבקש התובע פסק דין הצהרתי ולפיו הסכם מיום 29.6.1960 בדבר העברת זכויות בדירת מגורים מגב' עמליה פינקלר למר יוליוש וולצ'ק (פינקלר) לא בוצע ולא דווח, וממילא ההעברה לא הושלמה.

זאת, על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה על שם המבקש בהתאם לצוואה של הגב' עמליה פינקלר מיום 24.12.65.

המשיב, מנהל מקרקעי ישראל, טוען לחוסר סמכות של בית משפט זה, מחמת שהסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי וכן כי על התובע לצרף כנתבעים את הנפגעים האפשריים.

במסגרת בירור ראשוני של טענות הצדדים עולות העובדות הבאות, מדברי התובע:

א.מר יוליוש וולצ'ק הלך לעולמו.

ב.מר יוליוש וולצ'ק היה אביו של התובע.

ג.למר יוליוש וולצ'ק יש 2 יורשים: התובע בעצמו ואחותו, גב' אווה פינקלר.

גב' אווה פינקלר היא יורשת גם עפ"י צוואתה של המנוחה עמליה פינקלר, והיא ויתרה על חלקה לטובת התובע (אחיה).

בהינתן כל אלה הרי שגם אם ההסכם נשוא התביעה הוא הסכם בר תוקף והזכויות הועברו למנוח, מר יוליוש וולצ'ק, הרי התוצאה תהיה זהה וכיום זכאי התובע לרישום הזכויות בדירה על שמו.

דא עקא, במקום להציג בפני המינהל את המסמכים המוכיחים את 3 העובדות שפירטתי לעיל, בחר התובע להגיש תביעה זו.

לטעמי, ככל שיהיה צורך לקיים את ההליכים המשפטיים כסדרם, לא יהיה מנוס מהעברת התיק לביהמ"ש המחוזי, תוך צירוף הנפגעים הפוטנציאליים כנתבעים (בעניין הסמכות העניינית – ראה ה"פ (חיפה), 119/08, שוייצר נ' רפאל, מפי כב' הש' יצחק עמית).

אפס, דומני שאין צורך בניהול ההליכים המשפטיים ואם יציג התובע בפני הנתבע את המסמכים המוכיחים את העובדות המפורטות לעיל, תנוח דעתו של המינהל וניתן יהיה לרשום את הנכס ע"ש התובע, לאחר שיוכח כי בין אם ההסכם מ-1960 תקף ובין אם לאו, התוצאה תהא זהה.

על יסוד האמור לעיל יבואו הצדדים בדברים מחוץ לכותלי בית המשפט.

עד ליום 15.7.10 יודיע ב"כ התובע כיצד הוא מבקש להמשיך את ההליכים בתיק זה, ככל שיהא צורך בהמשך ההליכים.

בהעדר הודעה אניח כי הסכסוך סולק והתביעה תימחק.

תזכורת פנימית ביום 15.7.10.

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תש"ע, 08/06/2010 במעמד הנוכחים.

ישי קורן, שופט

הוקלד על ידי: פנינה שמריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: