פינטו נ' מאפה נאמן

פסק דין

1.תביעה קטנה בגדרה מבקש התובע כי יפוצה בסך 32,000 ₪.

לטענת התובע ביום 11.12.11, הוא ביקש להיכנס לחנות הנתבעת.

התובע לא הבחין בדלת הזכוכית, היות והדלת לא סומנה לטענתו, ראשו פגע בזכוכית והוא קיבל מכה חזקה בראש.

לטענת התובע הוא סבל מכאבים בראשו ועדיין הוא חרד בעת שהוא מגיע לחנויות עם דלת זכוכית בכניסה.

2.הנתבעת טענה מנגד, כי היא לא התרשלה, כי קיימת עין אלקטרונית בדלת ואמצעים אחרים המונעים פתיחת הדלת. כן נטען כי התובע ניסה לנפח את תביעתו וכי לתובע אשם תורם.

3.בדיון העידו התובע ואשתו אשר נכחו באירוע, ומנהל הנתבעת אשר לא נכח באירוע.

מנהל הנתבעת מר מזרחי מסר שמנהל המשמרת הרלבנטי אינו עובד עוד אצל הנתבעת, ואולם אף אם מנהל המשמרת אינו עובד אצל הנתבעת, עדיין מתבקשת המסקנה וכך אני קובע כי עדותו של מנהל הנתבעת לעניין האירוע עצמו היא בגדר עדות שמיעה על כל המתבקש מכך. יצויין גם כי הנתבעת לא הגישה כל מסמך שתיעד בזמן אמת את שהתרחש במקום, ולא העידה כל עובד שנכח במקום, וד"ל.

מכאן, שעל נסיבות האירוע יש ללמוד מעדות התובע ואשתו שנכחו במקום.

4.אמנם, הנתבעת טענה כי קיימת סתירה בנוגע לשעת האירוע, שכן בעוד שבכתב התביעה נטען כי האירוע היה בשעה 21:43, קיים מסמך רפואי בשעה 20:17, ואולם התובע הבהיר כי חלה טעות בכתב התביעה, כי הדלתות צולמו בשעה 19:47, וכי האירוע ארע בשעה 19:43. טעות זו חלה לטענת התובע עקב תקלה במכשיר הטלפון של התובע.

בעניין זה מקובלת עלי הבהרת התובע, הנתמכת בשכל הישר, לפיו כרונולוגית קודם מקרה האירוע ואחריו ייבדק הנפגע על ידי רופא.

לפיכך נדחית טענת הנתבעת לעניין שעת האירוע והשלכות עניין זה.

5.התובע טען בכתב התביעה, וכך גם העידה אשתו כי התובע נתקל בדלת הזכוכית שלא סומנה (ע' 7 ש' 14).

התובע הציג תמונות של הדלת האמורה (ת/1, ת/2).

אמנם הנתבעת טענה כי הדלת סומנה, כי קיימת עינית וכי קיימים מכשולים נוספים שהיה בהם כדי למנוע את הפגיעה שנגרמה לתובע, ואולם מנהל הנתבעת לא יכול לסתור את גירסת התובע לפיה העינית לא פעלה, וזאת מהטעם שבעת האירוע לא נכח כאמור מנהל הנתבעת.

יצויין גם כי מהתמונה עולה שניתן לפתוח את הדלת, בלא להבחין בסימונים מיוחדים על הדלת, ובשעה שמצידי הדלת אין מחסומים המונעים פתיחתה.

בעניין זה יצויין כי טענת מנהל הנתבעת לפיה כיסאות ושולחנות הוזזו בעת שצולמו התמונות, היא בגדר עדות סברה, שעה שהמנהל לא נכח בעת האירוע.

כן יצויין כי חרף עדות המנהל לפיה "דואגים לשים את העגלות בצמוד לזכוכיות" (ע' 7 ש' 28), עולה מהתמונות כי העגלות ובהן מאפים נמצאות במרחק מה מהדלת, באופן שהדלת ניתנת לפתיחה בלא הפרעה.

גרסת התובע לא נסתרה.

לנתבעת כמחזיקה במקרקעין אחריות כלפי המבקרים בחנות (ראו והשוו: ת"א(טבריה) 1195-12-07 מאיר פרקש נ' טי.אנ.טי. (פסק דין מיום 23.03.10,פורסם במאגרים) והאסמכתאות שם).