פייצר נ' אברהם ואח'

פסק דין

1.ע"פ כתב התביעה בתאריך 24.1.10 עמדה התובעת עם רכבה ב"פקק" תנועה ואז פגע רכב הנתבע במכוניתה וגרם לה נזק.

ע"פ דו"ח שמאי מטעם התובעת הנזק הוערך בסך של 23,690 ₪ וירידת הערך בנוסף עמדה על 16% משווי הרכב בסכום של 12,965 ₪. כן שילם התובע לשמאי סכום של 1880 ₪.

התובע פוצה ע"י הנתבעת 2 בסכום של 27,968 ₪ בלבד. התובע תובע את ההפרש בסכום של 11,539 ₪ (כולל 1000 ₪ דמי טרחה ואגרת ביהמ"ש).

2.הנתבעים בכתב ההגנה טוענים שיש לנכות מע"מ משווי הרכב וכן ניכוי בגין רכב חברה ועל כן שווי הרכב עומד על 72,931 ₪ ולא 94,000 ₪ וע"פ שווי זה יש לשקול את ירידת הערך.

כן נטען שירידת הערך עומדת על 5% בלבד ולא על 16% ירידת ערך כפי שקבע שמאי התובע. כן נטען ששכ"ט השמאי מופרז ויש להעמידו על 900 ₪.

3.הצדדים הגיעו להסכמה שפסק הדין ינתן ע"פ סעיף 79 א'.

4.כבר מיד אציין שמעיון בתמונות שצורפו, התרשמתי שירידת הערך בשיעור של 16% הינה מופרזת ביותר שכן המדובר בפגיעה בחלק האחורי של הרכב ונזק, הגם שנגרם, אינו נזק כבד. סבור אני שירידת ערך של כ – 8% אכן משקפת את ירידת הערך הריאלית.

אני קובע שירידת הערך צריכה להיחשב ע"פ שווי רכב פרטי רגיל שכן גם אם מדובר ברכב ששימש גם לשימוש החברה, הרי הרכב הינו רכב פרטי, רשום כרכב פרטי וגם לא ניתן לקזז מע"מ משווי הרכב.

אשר על כן, אני מעמיד את שווי ירידת הערך עומד על 7,520 ₪ ולא 12,965 ₪ כפי שנטען.

באשר לשכ"ט שמאי, אני מעמיד את שכר הטרחה על סכום של 1,000 ₪ כשכר ראוי בגין חוות הדעת.

באשר למס ערך מוסף, קיים אישור רואה חשבון כי לא נדרש קיזוז מס תשומות בגין החשבונית בקשר לרכב התובע.

אשר על כן, מסכום הנזק הנטען (יתרתו לאחר תשלום שבוצע ע"י הנתבעת 2) בסך של 10,559 ₪ ינוכה סכום של 6325 ₪ ועל כן יתרת שווי הנזק עומד על סך של 4234 ₪ .

לאור התוצאה אליה הגעתי, אין מקום לחייב צד כלשהו בהוצאות ואני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעת סכום של 4,234 ₪ .

סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. היה ולא ישולם הסכום הנ"ל תוך התקופה האמורה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"א, 29 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: