פיינגולד נ' אדלר

החלטה

במצורף לתיק המוצגים שהגיש, הודיע הנתבע על התנגדותו לעדויות שמיעה (למשל תצהירה של רעיית הנתבע), הגשת מסמכים שלא באמצעות עורכיהם (שצורפו לתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע), עדויות סברה וכיוצ"ב, בתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע.

צר לי על כך שהנתבע מתנגד לעדויות שהגיש הנתבע. מן הראוי שלא יגיש עדויות שהוא מתנגד להם.

התנגדות הנתבע הוגשה לאחר חלוף יותר מ- 14 יום מיום שנמסר לידו תיק המוצגים, ועל כן אינה מוגשת במועד כאמור בסעיף 3 להחלטתי מיום 1.5.11, שלפי סעיף 8 להחלטתי זו, היא בסיס הדיון, למרות שהיא משנה את המקובל ואת האמור בתקנות. כאמור בהחלטתי, לא תותר סטיה מהחלטה זו אלא במקרים נדירים וחריגים במיוחד לפי בקשה מנומקת. לא הוגשה בקשה מנומקת לחריגה מהמועדים שנקבעו בהחלטה.

זאת ועוד, ההתנגדות היא התנגדות כללית, למרות שלפי סעיף 3 להחלטתי מיום 1.5.11, יש להגיש התנגדות מפורטת ומנומקת. אין ספק שהמילה "כיוצ"ב" היא כללית, אבל גם הטענה הכללית בדבר עדויות סברה והגשת מסמכים שלא באמצעות עורכיהם, ועדויות שמיעה. בהתנגדות לעדויות שמיעה ניתנה דוגמא, שהיא תצהיר רעיית הנתבע. אין בתיק תצהיר של רעיית הנתבע. אם מדובר בתצהיר אשת התובע, עולה מתוכו שהיא מצהירה שהחזקה נמסרה לידה, וכי היא השקיעה כספים, היא שרכשה זכויות והיא שרכשה זכויות, כך שלא ניתן לומר שכל התצהיר הוא עדות שמיעה.

בנסיבות אלה, אין בפני התנגדות העונה על התנאים שנקבעו בסעיף 3 להחלטה, ואני מוחק את התנגדות הנתבע שעליה הודיע.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"ב, 03 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: