פיימן גרינברג ואח' נ' אלדר ראש העיר ואח'

פסק דין

1.העותרים הגישו עתירה בנוגע לאיוש ותפקוד הועדה לענייני ביקורת של העיר כרמיאל. בין היתר ביקשו העותרים להורות למשיב מס' 4, הממונה על מחוז הצפון, לפעול לחיוב המשיבה מס' 3 והאורגנים שלה לכנס ישיבה של ועדת הבקורת ללא השתתפות המשיבה מס' 2.

2.בהחלטה מיום 6.4.10 הוריתי למשיב מס' 4 ליתן טעם מדוע אינו מפעיל סמכותו, כמבוקש בעתירה, ולחילופין קבעתי כי הוא רשאי להפעיל סמכותו על פי החוק ולהורות כמבוקש בעתירה.

3.ב"כ המשיב מס' 4 הודיע כי המשיב מס' 4 הפעיל סמכותו והורה למשיב מס' 1 לפעול בהתאם למבוקש בעתירה ולפיכך התייתר הצורך בהכרעה בעתירה לגופה.

4.העותרים ביקשו לחייב את המשיבים בהוצאות העתירה.

5.המשיבים מס' 1 עד 3 הודיעו כי הם חולקים על סמכות הממונה להורות כאמור. יחד עם זאת, פעל המשיב מס' 1 בהתאם להוראת המשיב מס' 4 והורה על הפסקת פעילותה של המשיבה מס' 2 כמרכזת ועדת הביקורת.

6.בנסיבות אלה טען ב"כ המשיבים 1 עד 3 שאין מקום לחייב את המשיבים בהוצאות.

7.לכאורה – אכן היה מקום לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים – בשים לב לעובדה שעתירתם התקבלה ופעילותה של המשיבה מס' 2 כמרכזת ועדת הביקורת – הופסקה.

יחד עם זאת – המשיבים כופרים בסמכותו של המשיב מס' 4 להורות כפי שהורה ואף חולקים על כך שהיה מקום להפסיק פעילותה כאמור עקב ניגודי אינטרסים.

8.בנסיבות אלה – כאשר לא נדרשתי להכריע בעתירה לגופה, וכאשר יש ממש בטענות הסף של המשיבים , להם הייתי נדרשת במקרה של הכרעה בעתירה לגופה (כמו למשל הטענה כי העותרת בעצמה הצביעה בעד מינויה של המשיבה מס' 2 לתפקיד וכי המשיבה מס' 2 שימשה בתפקידה שנים רבות מבלי שהעותרת השיגה על כך) – אני סבורה כי אין זה המקרה בו יש מקום לחיוב בהוצאות.

9.אשר על כן – אני מורה על דחיית העתירה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אייר תש"ע, 03 מאי 2010, בהעדר הצדדים.