פייט נ' קליינר ואח'

החלטה

1.באשר לנתבעים 1 ו – 2 הרי שאלה עשו דין לעצמם ולמרות שזומנו כדין להיום לא התייצבו לדיון.

משכך זכאית התובעת לפסק דין בהעדר התייצבות. אינני נעתרת לבקשה לדחיית מועד הדיון הואיל ולא מצאתי כל הסבר המניח את הדעת להימנעותם של הנתבעים 1 ו – 2 לדיון היום.

2.האמור הינו למעלה מן הצורך הואיל וממילא קיימת כנגד הנתבע 1 הרשעה פלילית המהווה חזקה חלוטה בהליך אזרחי ואין רלוונטיות לכך כי הרשעה זו הינה במסגרת הסדר טיעון.

3.אשר על כן, בהמשך אתן פסק דין כנגד הנתבעים 1 ו - 2 בהעדר התייצבותם.

4.באשר לנתבעת 3, הרי שזכותה לחקור את התובעת עומדת לה אולם מוזהר נציג הנתבעת 3 כי בנסיבות אלו ומשאין בידו להציג גרסה נגדית בעדות סיכויו מלכתחילה קלושים, ומשכך ככל שיתברר בסופו של יום כי דין התביעה להתקבל כי אז אביא בחשבון התנהלות הנתבעת 3 בפסיקת ההוצאות.

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"א, 25/01/2011 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת

פסק דין

1.הנתבעים 1 ו – 2 הוזמנו כדין לדיון היום, ברם לא התייצבו. טענתם של הנתבעים 1 ו – 2 כפי שהובאה ע"י הנציג נתבעת 3 ולפיה לא התייצבו לדיון הואיל והנתבעת 1 הורשעה בהליך פלילי , לא זו בלבד שאין בה ממש, אלא שהיא אף עומדת לרועץ לנתבעת 1 באשר כאמור בהחלטתי דלעיל הרשעה בפלילים מהווה חזקה חלוטה במסגרת ההליך האזרחי. משלא התייצבו הנתבעים 1 ו – 2 לדיון ולא הובאה עמדתם זכאית התובעת לפסק דין כנגדם בהעדר התייצבות.

באשר לנתבעת 3, הרי שכפי שיפורט להלן דין התביעה כנגדה להתקבל וזאת לאחר בירורה בדיון היום וכפי שיפורט להלן.

2.במהלך הדיון היום חזרה בפני התובעת על גרסתה ובהתאם לה ביום 17/9/09, בתור לבדיקה ביטחונית עת נוצר רווח בין מכוניתה לבין המחסום, סטתה לפתע הנתבעת 1 לכיוון נסיעתה ופגעה ברכבה.

3.בחקירתה הנגדית חזרה התובעת על גרסתה וגרסתה זו הייתה אמינה בעיני ומשכך והואיל וזו הגרסה היחידה בבית המשפט הרי שהתובעת הרימה את הנטל להוכחות הנסיבות נשוא התאונה, ואחריותה של הנתבעת 1 לתאונה.

4.למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי גרסתה של התובעת עולה בקנה אחד עם הראיות החיצוניות דהיינו עם תמונות הנזק לרכבה מהן עולה כי רכבה ניזוק בפגיעה מזוג מעיכה בכנף הקדמית הימנית שלו. אציין כי לו גרסת הנתבעת הייתה נכונה וכי התובעת החלה לפתע בנסיעה ופגעה בנתבעת, כי אז היינו מצפים לחזות בנזק בחלקו הקדמי של הרכב ולו בצדו.

5.זאת אף זאת, כאמור הנתבעת 1 הורשעה בפלילים בגין התאונה נשוא התביעה ופסק דין זה מהווה חזקה חלוטה בהליך אזרחי.

6.אשר על כן הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחה של הנתבעת 1, ומשכך על הנתבעים ביחד ולחוד לשפותה בגין הנזקים אשר נגרמו לה.

7.התובעת תמכה נזקיה בסך של 3,990 ₪ בחוות דעת שמאית וכן בקבלה בדבר שכר טרחת השמאי.

משכך הנני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת הנזק הישיר.

באשר לנזקיה העקיפים הרי שהתובעת לא הציגה תימוכין בדבר הפסדי שכרה ואולם באשר לעוגמת הנפש הנני סבורה כי בנסיבות האמורות אומנם מדובר בעוגמת נפש חריגה אשר הצריכה פנייה למשטרה, למעלה מפעם אחת לשם מסירת עדויות וחקירות ואיתור הנתבעת 1 לרבות במועד התאונה, משזו לא השאירה פרטים.

משכך הנני קובעת כי אומנם הרימה התובעת את הנטל להוכחת עוגמת נפש אשר אותה הנני אומדת בסך של 2,000 ₪.

8.סוף דבר התביעה מתקבלת, הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 5,990 ₪.