פיטורי עובדת בשל טיפולי פוריות

1.         בתביעתה עתרה התובעת כנגד החלטת "שי חברה לשירותי סיעוד בע"מ" - הנתבעת מס' 2 (להלן: "המעביד") לפטרה מעבודתה מחמת היותה מטופלת בטיפולי פוריות וביקשה לחייבה בתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובניגוד לחוק שיויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן: "חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה") ולחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים").

התובעת עתרה גם כנגד החלטת הממונה על עבודת נשים (להלן: "הממונה") מטעם הנתבעת מס' 1 (להלן: "המדינה"), לאשר את החלטת המעביד על פיטוריה, שהתקבלה לטענתה, תוך פגמים מנהליים רבים.

לפיכך, עותרת התובעת בתביעתה לסעדים הבאים:

(א)       לייתן פסק דין הצהרתי המצהיר כי החלטת הממונה פגומה ובטלה מעיקרה.

(ב)        לקבוע כי פיטוריה הינם פיטורים שלא כדין ובחוסר תום לב ועל כן היא זכאית לפיצוי.

(ג)        לחייב את המעביד בפיצויים בגין נזק לא ממוני עקב פיטורים שלא כדין בסך 150,000 ש"ח.

2.         המדינה הכחישה בכתב הגנתה את טענות התובעת כנגד החלטתה לאשר את פיטוריה על ידי המעביד. לטענתה, החלטת הממונה הינה החלטה מנהלית וכל שבסמכותה של ערכאה זו הוא לבחון האם נפל פגם משפטי בהחלטתה אם לאו. מאחר והחלטת הממונה ניתנה במסגרת סמכותה כדין, תוך בחינה מדוקדקת של חומר הראיות שהיה בפניה ולאחר שקילת שיקולים ענייניים בלבד, מדובר בהחלטה סבירה וראויה בנסיבות העניין ואין להתערב בה.

3.         המעביד הכחיש בכתב הגנתו את טענות התובעת כנגד פיטוריה וטען כי הסיבה לפיטוריה אינה בשל טיפולי הפוריות שעברה, עליהם התובעת כלל לא הודיעה לו, אלא מחמת חוסר שביעות רצונו מתפקודה של התובעת בעבודתה, לרבות דיווח שעות עבודה כוזבות, התחצפות למטופלים הקשישים ולממונים עליה וטענות נוספות לגבי תפקודה הלקוי.

המעביד אף העלה טענות מקדמיות, ביניהן: דחיית התביעה על הסף מחמת היעדר יריבות, היעדר עילה, מעשה בית דין, חוסר סמכות עניינית וכן, טען להתיישנות התביעה לפי חוק עבודת נשים.

4.         במהלך ישיבת ההוכחות מיום 17.12.09 העידו התובעת ועדי התביעה - הגב' רחל גבאי (להלן: "גב' גבאי") ומר בכר יעקב (להלן: "מר בכר"), שעבדו בזמנים הרלוונטיים לתביעה בשירותי המעביד כמטפלות וכן, מר רמי נחמני (להלן: "מר נחמני") בעלה של התובעת.

בישיבת הוכחות מיום 4.3.10 נשמעו עדויותיהם של עדי המעביד: הגב' רחל יחיא ששימשה כעובדת סוציאלית באגף הרווחה בעיריית עפולה, מר יהודה פרץ בן של מטופלת בה טיפולה התובעת במסגרת עבודתה בשירותי המעביד, הגב' נורית כהן מימון (להלן: "גב' נורית") שמונתה כמנהלת סניף המעביד בעפולה החל מיום 1.6.07, ומר אלכס אשין (להלן: "מר אשין") ששימש ועודו משמש כמנכ"ל המעביד.

5.         מכתבי הטענות ומחומר הראיות עולה התמונה העובדתית כלהלן :

א.         בחודש מרץ 2002 החלה התובעת לעבוד אצל המעביד בסניף טבריה כמטפלת סיעודית.

ב.         במהלך עבודתה החלה התובעת בטיפולי פוריות, כאשר תחילה נעשה הדבר "ללא גילוי העניין למעביד" (כך לטענת התובעת בכתב התביעה).

ג.         עקב העתקת מקום מגוריה לעיר עפולה בתחילת שנת 2007, ביקשה התובעת לעבור לעבוד בסניף עפולה והמעביד נעתר לבקשתה זו.

ד.         בסניף עפולה עבדה התובעת תחילה תחת מנהלת בשם רונית אביטל (להלן: "גב' רונית") כאשר בתחילת חודש יוני 2007 התחלפה המנהלת והתמנתה תחתיה גב' נורית.

ה.        זמן מה לאחר שגב' נורית מונתה לתפקיד כמנהלת סניף עפולה, פנתה אליה התובעת וביקשה לעבוד יותר שעות וכן, לעבוד יותר בעבודות ניקיון ופחות בעבודות סיעוד.

ו.          בסמוך למינויה של גב' נורית פנתה אליה התובעת והתייעצה עימה לגבי בדיקה שהיה עליה לעבור, כאשר לטענתה של התובעת היא סיפרה לגב' נורית באותו מועד על כך שהיא עוברת טיפולי פוריות (עובדה השנויה במחלוקת והמוכחשת על ידי גב' נורית).

ז.         ביום 8.7.07 פוטרה התובעת על ידי גב' נורית בהודעה טלפונית.