פיטורי עובדת בהריון על רקע אי התאמה לתפקיד

1.         בפנינו תביעה  שהגישה התובעת , לאחר שפוטרה מעבודתה בנתבעת בתום כ - 3 חודשי עבודה . לטענת התובעת , היא פוטרה עקב הריונה , ולפיכך עותרת היא לתשלום פיצויים בגין אובדן הכנסה בתקופת ההריון, דמי הודעה מוקדמת של 30 ימים לפיטורים לאחר תום מועד חופשת הלידה, פיצויי פיטורים תוך התחשבות במועד הפיטורים המותר, עוגמת נפש, כאב וסבל, אובדן הזדמנויות, ציפיה והסתמכות, אובדן קידום מקצועי, פיצויים סטטוטוריים ואו פיצויים לדוגמה.

2.         עיקרי טענות התובעת

      א.         התובעת התקבלה לעבודה לטווח ארוך.

ב.         התובעת פוטרה מעבודתה בגין הריונה.

ג.          הנתבעת הפרה את עיקרון השוויון והאיסור על הפלייה הקבוע בחוק שוויון            הזדמנויות בעבודה,  התשמ"ח - 1988 .

ד.         הנתבעת פיטרה את התובעת כ - 3 חודשים לאחר שהחלה את עבודתה אצל             הנתבעת, דבר המקים חזקה לפיה הנתבעת הזדרזה לפטר את התובעת בטרם   ימלאו 6 חודשים להעסקתה, וזאת על מנת לחמוק מהוראות חוק עבודת נשים     התשי"ד - 1954.

ה.         עסקינן בפיטורים בחוסר תום לב .

ו.          הנתבעת הפרה את הסכם ההעסקה שנכרת עימה.

ז.          הנתבעת פגעה בכבודה של התובעת ובחופש עיסוקה.

ח.         הנתבעת ביצעה את עוולת הרשלנות כלפי התובעת (טענה זו נזנחה בסיכומי             התובעת ).

3.         עיקרי טענות הנתבעת

            א.         לפיטורי התובעת אין כל קשר לעובדת היותה בהריון.

            ב.         התובעת פוטרה עקב אי התאמתה לתפקיד.

ג.          התובעת נתקבלה לעבודה בנתבעת לתקופת ניסיון.

ד.         התובעת עבדה תקופה של 3 חודשים ותשעה ימים, ולפיכך אין מניעה לפטרה          מאחר ולא נתקיימו התנאים הנדרשים בסעיף 9 לחוק עבודת נשים, תשי"ד -   1954.

ה.            התנהגות התובעת הייתה חסרת תום לב, מאחר ולא מצאה לנכון לדווח לנתבעת      על הריונה עת התקבלה לעבודה בנתבעת.

ו.          תביעת התובעת הינה טורדנית וקנטרנית, וכל מטרתה להוציא כספים שאינם          מגיעים לתובעת כלל ועיקר.

השאלה שבמחלוקת

4.         השאלה העיקרית העומדת להכרעה בענייננו; האם התובעת פוטרה מעבודתה בנתבעת עקב הריונה , או שמא פוטרה היא לאור אי התאמתה לתפקיד אותו מילאה.