פיטורי עובדת בהריון בעודה שוהה בחופשת מחלה נעשו בחוסר תום לב ומזכים בפיצויים

עניינה של התובענה שבכותרת הוא פיטורי עובדת בהריון, בעודה שוהה בחופשת מחלה, וזאת ימים ספורים בטרם מלאה מחצית השנה לתקופת העסקתה בנתבעת (להלן-החברה). בכתב התביעה עתרה התובעת לחיוב החברה בתשלום סך של 167,711 ש"ח בגין שכר עבודה מלא עד ליום הלידה, דמי לידה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין נזק בלתי ממוני, קצובת הבראה ופדיון חופשה שנתית.

1.                  1.                  הצדדים לתביעה

1.1        1.1        החברה עוסקת, בין היתר, במכירת חבילות נופש ותיירות בארץ ובחו"ל לקהל הרחב.

1.2        1.2        העובדת הינה אשת שיווק ומכירות, אשר עבדה במשרדי החברה בתל אביב, בתפקיד מתאמת הזמנות לחבילות נופש בינלאומיות.

2.                  2.                  העובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.1        2.1        העובדת התקבלה לעבודה בחברה ביום 26.7.2004, לאחר שעבדה כשנה וחצי בתפקיד דומה בחברת נסיעות מתחרה.

2.2        2.2        כחמישה וחצי חודשים לאחר מכן, בהיותה בשלבים המוקדמים של הריונה, חשה העובדת ברע ונדרשה לקבל עירוי נוזלים ולנוח בביתה. העובדת שהתה בחופשת מחלה החל מיום 10.1.2005 ועד ליום 23.1.2005.

2.3        2.3        ביום 19.1.2005, בהיותה בחופשת מחלה, קיבלה התובעת מכתב פיטורים מידי נהג מונית אשר נשלח ממשרדי החברה לביתה שבאשדוד. במכתב  התבשרה התובעת על פיטוריה המיידים מהחברה, ללא כל נימוק או הסבר.

2.4        2.4        התובעת פנתה לייעוץ משפטי, ובעקבות מכתב עורך דין שנשלח לחברה, הודיעה החברה ביום 16.2.2005 על נכונותה להעסיק מחדש את התובעת, ובלבד שהעסקתה תדחה לראשית חודש מאי 2005.

2.5        2.5        התובעת סירבה להצעת החברה, ופנתה לבית הדין לעבודה ביום 21.6.2005 בתביעה כנגד החברה בגין פיטורים שלא כדין והפלייה פסולה. בתחילה תבעה גם את מנכ"לית החברה, אך במהלך הדיון המוקדם נמחק בהסכמה שמה של המנכ"לית כנתבעת מכתב התביעה.

3.                  3.                  טענות הצדדים

3.1        3.1        טענות התובעת בכתב התביעה, הן בתמצית, כדלקמן:

א.                א.                התובעת עזבה מקום עבודה קבוע ויציב בו עבדה כשנה וחצי קודם לכן בחברה מתחרה, על מנת לבוא ולעבוד בחברה בתפקיד ניהולי בכיר שהובטח לה על ידי מנכ"לית החברה.

ב.                 ב.                 כאשר הרתה התובעת ובישרה על כך למנהלת המחלקה, הפצירה בה זו לבל תיידע את המנכ"לית שכן הדבר עלול להביא לפיטוריה. על אף זאת, ומתוך הגינות ואמינות הודיעה התובעת למנכ"לית החברה על היותה בהריון, כבר בשלבים המוקדמים להריונה. 

ג.                   ג.                   עם קבלת מכתב הפיטורים דרשה התובעת מהחברה לקבל לידה העתק מהסכם ההעסקה עליו חתמה, ואשר החברה לא העבירה לידה העתק ממנו, אך החברה סירבה למסור לה העתק מהסכם ההעסקה.

ד.                 ד.                 פיטורי התובעת נעשו בחוסר תום לב, ונערכו ימים ספורים בטרם מלאו שישה חודשים להעסקתה בחברה, במטרה לעקוף את הוראות סעיף 9 (א) ל חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן - חוק עבודת נשים). בנוסף הופלתה העובדת על רקע היותה אשה בהריון כאמור בסעיף 2 ל חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988 (להלן - חוק השוויון).

ה.                ה.                בעקבות פניית ב"כ התובעת, ניאותה החברה לקבל את התובעת מחדש לעבודה, אך זאת אך ורק החל מיום 1.5.2005. הצעה זו מעידה על חוסר תום לב בפיטוריה, והינה פוגעת ומעליבה.

3.2        3.2        טענות החברה בכתב ההגנה, הן בתמצית, כדלקמן:

א.        התובעת היא זו שפנתה לחברה בחיפוש עבודה, ובראיון העבודה עמה אמרה כי אינה מרוצה מעבודתה בחברת נתור, כי אינה זוכה ליחס נאות וכי איננה מתכוונת לשוב לעבודה שם.