פיטורי גננת בהריון נעשו כדין

1.       1.       בפנינו שתי תביעות שהגישה התובעת.

האחת , כנגד שלוש הנתבעות, עניינה בתקיפת החלטת הממונה על חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן - "הממונה" ו/או "הנתבעת 3"), מיום 12.3.03, לפיה הותרו פיטורי התובעת מעבודתה ב"גן פיצפונים" החל מיום 31.12.02. (תיק עב 2876/03)

השנייה , כנגד הנתבעות 1 ו - 2, עניינה בתביעה לסעדים כספיים שונים ובכללם לתשלום הפרשי גמול שעות נוספות לחודשים 10/12-12/02; חלף הודעה מוקדמת, הפרש פיצויי פיטורים; דמי הבראה; פיצוי בגין פיטורים במהלך שנת הלימודים קרי, במהלך תקופה הקצובה לחוזה העבודה ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובניגוד להוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות") וחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן - חוק עבודת נשים).  (תיק עב 2877/03)

2.       2.       אשר לעובדות שאינן שנויות במחלוקת:

א.      א.      התובעת החלה עבודתה כגננת בגן הילדים "הפצפונים של פו" (להלן - "גן פיצפונים") ביום 1.9.01.

ב.      ב.      ביום 10.12.02 הופסקה עבודתה של התובעת בגן פיצפונים לאלתר, בעת היותה הרה. במועד פיטורי התובעת מהגן פוטרה מעבודתה סייעת נוספת.

ג.        ג.        לכל אחת מהנתבעות 1 ו - 2 גן אחד או שניים בבעלותה האישית, וכל אחד מהגנים הללו נוהל על ידי בעליו במקביל לגן פיצפונים ולא קשר לפעילותו.

ד.      ד.      חלק מילדי גן פיצפונים, שהגיעו אליו מגן שבבעלות הנתבעת 1 , עברו חזרה לגן "פו הדב" בבעלות הנתבעת 1 עם קבלתו חזרה לידיה, עקב זכייתה במכרז ביום 25.11.02, ובמחצית חודש 12/02 קיבלה הנתבעת 1 את הגן להפעלתה ולניהולה. ביחד עם ילדים חזר לעבוד בגן גם  חלק מצוות העובדים. (ר' נ/8)

ה.      ה.      ביום 10.12.02 פנו הנתבעות 1 ו - 2 לנתבע 3 בבקשה לקבלת היתר רטרואקטיבי לפיטורי התובעת, כנדרש על פי חוק עבודת נשים.

ו.        ו.        ביום 16.12.03 הגישו הנתבעות 1 ו - 2 כנגד התובעת תביעת לשון הרע בבימ"ש השלום בראשון לציון. ההליך עודנו תלוי ועומד.

ז.       ז.       ביום 12.3.03 החליטה הממונה להתיר את פיטורי התובעת החל מיום 31.12.02 בנימוק ש"הגן נסגר ביום 31.12.02".

ח.      ח.      בעת הפסקת עבודתה של התובעת בגן פיצפונים הגן טרם נסגר, וההודעה על סגירתו נמסרה לממונה ע"י הנתבעות טרם מתן החלטתה, אף כי התובעת מכחישה עובדת סגירתו.

3.       3.       להלן עיקר טענות התובעת:

א.      א.      הנתבעות העלימו מהממונה מידע מהותי ומכריע שאילו היה עומד בפניה עובר לקבלת החלטתה, לא היתה מאשרת את הפיטורין.

ב.      ב.      בהחלטת הממונה נפל פגם מהותי, באשר זו השתיתה החלטתה על נימוק שונה, בלתי רלוונטי שמעולם לא נטען על ידי הנתבעות 1 ו - 2 בבקשתן למתן ההיתר לפיטורים, והוא סגירת גן פיצפונים ביום 31.12.02, כשלמעשה, אין בינו לבין החלטת הנתבעות על פיטורי התובעת לאלתר עוד ביום 10.12.02, ולו דבר.

ג.        ג.        גן פיצפונים לא "נסגר" הלכה למעשה, והנתבעות 1ו - 2 החליטו למזג פעילותו לתוך פעילות של גן אחר בבעלותן, תוך העסקת גננת וסייעת אחרות שם, ועצם עובדה זו מוכיחה כי פיטורי התובעת קשורים קשר עמוק וישיר להריונה. בכל מקרה, אף אם נבעו פיטורי התובעת מסגירת הגן אין בכך כדי להצדיק את הפיטורין.

ד.      ד.      שלל הטענות שהעלו הנתבעות כנגד התובעת במסגרת בקשת ההיתר לא היו אלא טענות סרק שנועדו להכשיר את פיטוריה בדיעבד, ומשנימוקיהן, כפי שפורטו בבקשת ההיתר, נדחו כולן כאחת ע"י הממונה, היתה הממונה מחוייבת להסיק כי פיטורי התובעת היו קשורים להריונה ולא ליתן ההיתר לפיטוריה. אשר על כן, החלטת הממונה הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, סותרת כל הגיון ואינה מתיישבת עם מכלול העובדות שנתגלו במהלך גביית העדויות בפני הממונה.

ה.      ה.      הממונה הפכה את נטל הראיה בכך שהיה עליה להניח שהפיטורין נעשו בשל ההריון כל עוד לא הוכח אחרת, ומשהממונה מצאה כי אין בטענות הנתבעות בבקשת ההיתר כדי להצדיק  את פיטורי התובעת, שומה היה עליה שלא להתיר את הפיטורים.

4.       4.       להלן תמצית טענות הנתבעות 1 ו - 2: