- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פטריק נ' חדד ואח'
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
18719-08
16.3.2010 |
|
בפני : יעל ייטב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רוני פטריק ע"י ב"כ עו"ד אדרי יהודה |
: 1. יהודה חדד 2. מנורה חב' לביטוח בע"מ |
| פסק-דין | |
פסק דין
מבוא
התובע, יליד 26.12.83, נפגע בתאונה שאירעה ביום 6.9.05, ואשר הוכרה כתאונת עבודה.
הנתבע 1 הינו נהג הרכב המעורב בתאונה, ואילו הנתבעת הייתה מבטחת הרכב באותו מועד. הנתבעים הכחישו את חבותם, וטענו שהתאונה אינה מהווה תאונת דרכים. כן הכחישו הנתבעים את הנזקים שלהם טען התובע.
ועדה רפואית של המל"ל דנה במצבו הרפואי של התובע, וקבעה שלתובע לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה. כן קבעה הועדה נכות זמנית בשיעור של 100% ליום 7.9.06, ו- 10% מיום 1.10.06 עד 31.12.06.
אקדים ואציין כבר בשלב זה, שלאחר עיון בראיות ובטענות הצדדים מצאתי שיש לדחות את התביעה כיון שלא מדובר בתאונת דרכים.
עקב השימוש ברכב
"תאונת דרכים" מוגדרת בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן "חוק הפיצויים") כדלקמן:
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה;"
מיום 30.9.1990
תיקון מס' 8
ס"ח תשנ"א מס' 1329א מיום 30.9.1990 עמ' 2 (ה"ח 1962)
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ה מס' 1129 מיום 8.1.1985 עמ' 16 (ה"ח 1674)
"נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים;
עיון בהגדרה מלמד על כך שעל מנת שתאונה תיחשב כתאונת דרכים דרושים "שימוש ברכב", לשם מטרות תחבורתיות (ראו למשל אליעזר ריבלין, תאונות הדרכים, מהדורה שלישית, תש"ס- 1999, עמ' 145), וכן קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין השימוש ברכב לבין התאונה. מקום שבו לא מתקיימים התנאים האמורים, משמש הרכב כ"זירת האירוע" בלבד, ועצם התרחשות התאונה בו אין בה כדי להפוך את התאונה לתאונת דרכים. (ראו שם, עמ' 231) .
אשר לקשר הסיבתי המשפטי , לאחר תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים, נקבע כי מבחן הקשר הסיבתי המשפטי הוא מבחן משולב של "מבחן הסיכון" ו"מבחן השכל הישר", וכי יש להוכיח כי השימוש ברכב תרם תרומה רלוונטית וממשית להתרחשות הנזק. עוד נקבע בהלכה הפסוקה, שעל פי מבחן הסיכון, השימוש ברכב יהיה גורם ממשי לנזק הגוף שנגרם, אם הנזק מצוי בתחום הסיכון שהשימוש ברכב יוצר, ושעל הקשר בין השימוש ברכב לנזק הגוף להיות מעבר למקריות מזדמנת בלבד.
נסיבות התאונה
גרסת התובע
ומן הכלל אל הפרט. בכתב התביעה פורט שביום האירוע, בשעה 18:30, עבד התובע כמתדלק בתחנת דלק. בשעה שחצה את הכביש על מנת לתדלק רכב שהמתין לו וצפר, פגע הרכב שהיה נהוג על ידי הנתבע ברגלו הימנית .
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
