פטיגרו נ' איי.אי.אס מערכות מתקדמות לאנרגיה בע"מ

פסק דין

1. מר עמוס חלפון, נציג הנתבעת (להלן:"מר חלפון"), ביקש מהתובע להתקין יחידת מיזוג אוויר והיות וביום ההתקנה לא היו קירות למקום התרמוסטט של יחידת המיזוג, נשאר מחובר ליחידה, כאשר הקבלן המקומי התחייב להתקינו על הקיר כשייבנה.

לטענת התובע, התקשר מר חלפון אליו, לאחר מספר שבועות וביקש ממנו לבדוק את הציוד כיוון שקיבל קריאה שהציוד אינו עובד. אנשי התובע בדקו את הטעון בדיקה ואמרו שהתרמוסטט שבור ובהמשך לכך, ביקש מר חלפון מהתובע להחליף את התרמוסטט והבטיח לשאת בתשלום.

מאחר ומר חלפון לא עמד בהבטחתו ולא שילם גם לאחר שהתובע התקין תרמוסטט חדש, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו הסך של 870 ₪ - עלות התרמוסטט.

2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע, תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

א. א) הנתבעת רכשה יחידת קירור ביום 22.12.11 ובמקביל לרכישת היחידה, פנו נציגי הנתבעת אל התובע לקבלת שירותיו להעברת היחידה ממפעל יוניק – ממנו רכשה הנתבעת את היחידה- אל בית הלקוח, שם תכנן משרד הנתבעת מערכת קירור לחדר יין.

בתמורה לכך, סוכם שישולם לתובע סך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ כתמורה מלאה לשרותיו ובמהלך חודש פברואר 2012 הגיע התובע והעביר את היחידה לבית הלקוח. ההתקנה בוצעה תוך כדי השלמת החדר, כך שיחידת ההפעלה והתרמוסטט הותקנו על גבי היחידה.

ב) הלקוח, אשר אצלו הותקנה היחידה, התלונן, שהמערכת אינה עובדת כראוי וטכנאי יוניק בדק את המערכת וגילה, שהתרמוסטט שבור ויש להחליפו.

לטענת הנתבעת, הייתה היחידה אצל התובע מרגע קבלתה מחברת יוניק ועד העברתה לבית הלקוח.

כאשר הושלם החדר והלקוח התכוון להתקין את התרמוסטט על הקיר, התברר שהתרמוסטט שבור וחלקיו הודבקו בנייר דבק והלקוח הצהיר שהוא עצמו לא נגע בתרמוסטט.

ב. א) במקביל לשיחה טלפונית עם הלקוח אשר הודיע שהתרמוסטט שבור, שוחח מר חלפון עם התובע וביקש ממנו להתקין תרמוסטט חדש והתובע לא ציין, שהוא ידרוש תמורה בעד ההתקנה החדשה.

רק לאחר מכן, קיבל מר חלפון חשבונית ע"ס 870 ₪ כולל מע"מ עבור התרמוסטט וכבר באותו יום ציין מר חלפון בפני התובע שלא הנתבעת צריכה לשלם. במקבלי לכך, פנה נציג הנתבעת אל יוניק במכתב על מנת שהם ישלמו לתובע אך גם חברת יוניק טענה שהעבירו את היחידה בשלמותה.

3. מעובדות המקרה עולה, שאין מחלוקת בין הצדדים על כך, שהתובע- לפי בקשת נציג הנתבעת - החליף את התרמוסטט לחדש, אלא השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, מתי ועל ידי מי נשבר התרמוסטט והאם הוכח בפני, שהתובע הוא זה אשר שבר את התרמוסטט ובשל כך, עליו לשאת בתשלום ההוצאה.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הן אלו שפורטו בכתבי הטענות והן אלו שהושמעו במהלך הדיון ולאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות, אני קובע, שלא הוכח בפני, שהתרמוסטט נשבר בעת שהיה אצל התובע או על ידי התובע או תוך רשלנותו של התובע ולכן, אני מחליט לקבל את התביעה- זאת לאור הנימוקים הבאים:

א. א) עם כל הכבוד לצדדים למשפט זה, נראה לבית המשפט, שטוב היו עושים אם היו מסיימים את המחלוקת ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, במקום לבזבז את זמנם שנגרם להם כתוצאה מהגשת התביעה.

ב) בעצם, אין מחלוקת בין הצדדים והנתבעת אף מאשרת את טענת התובע, שמי מטעמה אכן פנה אל התובע על מנת שיתקין תרמוסטט חדש תחת זה שנמצא שבור או כהגדרת הנתבעת:" חלקיו הודבקו ע"י נייר דבר". התובע מאשר, שאכן אנשיו שנשלחו למקום מצאו תרמוסטט אחד שבור ומודבק על ידי סרט הדבקה. (עמ' 2 לפ',ש' 1- 2).

הנתבעת אף ציינה בכתב ההגנה, שנציג הנתבעת ביקש מהתובע להתקין תרמוסטט חדש, אך הוסיפה וטענה, שהתובע לא ציין בשיחה זו שידרוש תשלום עבור התרמוסטט. (ראה סעיף יב' לכתב ההגנה).

מוסיף על כך מר חלפון ואומר: "לא אמרתי לו שום דבר על נושא התשלום" (עמ' 2 לפ',ש' 25).

גם אם אקבל את הטענה, שהתובע לא ציין שידרוש תשלום, אין בכך כדי לומר שהתובע ויתר על התשלום משום שהתובע גם לא אמר לנציג הנתבעת באופן מפורש שיתקין את התרמוסטט ללא תשלום וגם מר חלפון לא אמר שום דבר בקשר לתשלום.

ב. א) התובע העיד בבית המשפט, כיצד הביא את כל היחידה למקום והוא עצמו לא התקין את התרמוסטט, אלא הקבלן במקום אמר שאת התרמוסטט יתקין אדם מטעמו, שהוא חשמלאי מקומי. (עמ' 1 לפ',ש' 16- 20).