פטור מכתובה כששני הצדדים רצו בגירושין אף שהבעל תבע אותם

לפנינו ערעור על פסק בית הדין האזורי בפתח תקווה (הרב יגאל לרר – אב"ד, הרב אריאל ינאי והרב בן ציון הכהן רבין, תיק 1175011/4) שבסיכומו נפסק כי:

במקרה שלפנינו שני הצדדים לא מעוניינים זה בזה, חיי הנישואין שלהם התאפיינו במריבות קשות ונאצות, והאישה בתכתובות שלה עם הבעל אשר מוכיחות עד כמה קשה היה הסכסוך והמריבות ביניהם. למרות שהבעל הגיש את תביעת הגירושין – מדובר בנישואין שבמשך שנים לא היה בהם שלום בית, ובעצם הגירושין היא תוצאה של התנהגותם של שני הצדדים.

המקרה שתואר בעניין תיקון חדר האמבטיה שהתפרשׂ על פני חודשים רבים – כאשר האישה והילדים נאלצו להתקלח בגיגית במשך תקופה ארוכה – יש בו כדי ללמד על חוסר התחשבות מצידו של הבעל, ויש בה אולי גם ללמד על כלל התנהלותו בבית – כשבדבר כה חשוב לאישה ולבני הבית הוא מחליט בעצמו, ומעלים עין מהקושי הרב שהוא גורם לבני משפחתו. שום תירוץ כלכלי כזה או אחר לא יכול להצדיק זאת. כפי הנראה תיקון חדר האמבטיה היה חלק ממכלול המריבות שהיו לצדדים ואולי גם שימש לבעל ככלי נשק במאבק עימה – כמי שאומר לה "את תלויה בי, ואני המחליט". נאצותיה וקללותיה של האישה, עם על הצער שבדבר, לא באו מחלל ריק, ואין לראות אותה כמי שמקללתו בחינם, אלא מתוך מריבה וצער.

הבעל בתכתובת שלו לחמותו (2/2016) כותב כי כבר חודש הם לא מדברים [...] כשלדבריו האישה היכתה אותו אז וטרם התנצלה. כלומר, מדובר בסכסוך חריף וקשה, ששני הצדדים היו שותפים לו מי יותר ומי פחות – דבר שהוביל בסופו של דבר לגירושין בהסכמה.

בסיכומו של דבר, תביעת הכתובה של האישה נדחית.

יש לראות בשני הצדדים מורדים זה על זה ומי שהגירושין יצאו משניהם ומרצונם המשותף, ואין האישה זכאית לגביית כתובתה.

הקדמה

הובהר לצדדים לפני הדיון כי אף שהאיש הגיש ערעור שכנגד, מכיוון שלא חלק על מסקנת פסק הדין, בית הדין הגדול ידון רק בערעור האישה, אך בית הדין ישמע את מכלול טענות הצדדים.

לגוף הערעור

טענות האישה

1.האיש הוא שהגיש תביעת גירושין ואין מקום לומר שהצדדים באו בהסכמה לגירושין.

2.מאחר שהאיש לא הוכיח את טענותיו ובית הדין קבע כי האישה אינה מורדת מפני שלא הוכח כמה פעמים מנעה עצמה מלטבול, וכן קבע כי התנהגות האיש הבלתי־מתחשבת יש בה כדי להוות סיבה לצערה של האישה, הרי שאין מקום לקבוע כי הם מורדים זו על זה.

3.האיש נהג באישה באלימות כלכלית פיזית ונפשית מנע ממנה צרכים מינימליים כמו תנאי דיור והבאת אוכל לבית, ובכך הפר את חיוביו לאשתו.

4.יחסו של האיש לאישה מתחילת הנישואין היה מתעלם ומשפיל, הוא שגרם למריבות ולגירושין, וניסיונות האישה לשיקום הנישואין לא זכו לשיתוף מצידו. רק לאחר הגשת תביעת הגירושין ללא עילה להפסד כתובה החל האיש מעליל עליה עלילות.

5.בית הדין קיבל עדות על טבילת האישה כסדר, מלבד פעמים בודדות באשמת האיש, ובכל מקרה אין בכך לעשותה 'מורדת' משלא הושלמו תנאי 'מורדת'.

6.עדות הרב [א'] לא הייתה צריכה להתקבל בשל ההיכרות המוקדמת של האיש איתו, ובשל היותה עדות שמיעה ועדות מודרכת, וכן לגבי עדות הרב [ב'].

7.גם על אלימות האישה הנטענת כתב בית הדין כי נבעה ממה שהיה מצער אותה.

8.גם במקרה של ספק לבית הדין, חיוב הכתובה ודאי וחובת ההוכחה להיפטר היא על האיש.