פזרקר ואח' נ' אדוארד ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בראיות אשר הוגשו מטעמם ובהתאם להסכמת הצדדים כי יינתן פסק דין בהתאם לסע' 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הנני מחליטה כדלקמן:

בפניי תביעה ותביעה שכנגד אשר עניינן תאונת דרכים אשר אירעה ביום 7.6.10 ברח' סנהדרין ביבנה.

המדובר הוא בתאונה אשר אירעה בצומת מרומזר. נהגת התובעת נסעה ישר בנתיבה ואילו נהג הנתבעת הגיע מנתיב שמימינה של נהגת התובעת ופנה שמאלה ברמזור. הרכבים התנגשו בצומת וכל אחד מן הנהגים טוען כי הוא נסע במופע אור ירוק ואילו הנהג האחר נסע במופע אור אדום.

לרכב התובעת נגרם נזק בפינה הימנית קדמית של הרכב ואילו לרכב הנתבעת נגרם נזק בפינה השמאלית קדמית של הרכב.

נהגת התובעת העידה בבית המשפט ולפי גרסתה, היא נסעה בנתיב הימני מתוך שני נתיבים בכיוון נסיעתה. לפי עדותה, היא ראתה מופע ירוק ברמזור זמן רב לפני הגעתה לצומת ועל כן, המשיכה בנסיעה לתוך הצומת. משנכנסה לצומת הגיח רכב הנתבעת מימינה. נהגת התובעת סטתה שמאלה על מנת להימנע מתאונה, אך הדבר לא עלה בידה והרכבים התנגשו.

נהגת התובעת העידה, כי בנתיב הנגדי לנתיבה הייתה תנועה.

נהגת התובעת העידה כי ראתה את רכב הנתבעת כשהתקרבה לצומת, אך נכנסה בכל זאת לצומת.

יש לציין, כי בחקירתה הנגדית השיבה נהגת התובעת כי אינה זוכרת באיזו מהירות נסעה מאידך- בחקירתה במשטרה הודתה כי נסעה במהירות של כ- 80–85 קמ"ש, עובר לכניסתה לצומת.

נהג הנתבעת העיד, כי נסע בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים בכיוון נסיעתו, הגיע לצומת ועצר נוכח מופע אור אדום בכיוון נסיעתו ועמד כדקה. כאשר התחלף הרמזור לירוק החל בנסיעה איטית ולאחר שחלף כ-2-3 מ' התנגש בו רכב התובעת, שהגיע במהירות משמאלו.

נהג הנתבעת העיד בבית המשפט וגם בחקירתו במשטרה כי ראה את רכב התובעת מרחוק, כאשר רכב התובעת היה במרחק כ- 500 מ' מן הצומת. בחקירתו במשטרה הסביר נהג הנתבעת כי נכנס בכל זאת לצומת כי חשב שרכב התובעת יעצור.

לבית המשפט הוגש תיק המשטרה, אשר כלל את תכנית הרמזורים של הצומת. מעיון בתכנית הרמזורים ניתן ללמוד, כי כאשר הרמזור בכיוון נסיעתה של נהגת התובעת מתחלף מירוק לאדום אזי מתחלף הרמזור בכיוון נסיעתו של נהג הנתבעת לירוק.

לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות הנזק, אני דוחה את התביעה ומקבלת את התביעה שכנגד ולהלן נימוקיי:

כל אחד מן הנהגים העיד כי נסע במופע אור ירוק ואילו הנהג האחר נסע במופע אור אדום. מאידך- נהגת התובעת הודתה כי נסעה במהירות גבוהה בכניסתה לצומת וכי ראתה את הרמזור הירוק בכיוון נסיעתה עוד כשהייתה במרחק רב מן הצומת. יש בעובדה זו, בהצטרף לעובדה כי בהתאם לתכנית הרמזורים של הצומת, לאחר שמתחלף הרמזור בכיוון נסיעתה של נהגת התובעת לאדום מתחלף הרמזור בכיוון נסיעתו של נהג הנתבעת לירוק, כדי לתמוך בגרסתו של נהג הנתבעת ולהכריע את הכף לטובתו.

על כן, אני קובעת כי נהגת התובעת נכנסה לצומת כאשר בכיוון נסיעתה אור אדום.

מאידך, הואיל ונהג הנתבעת הודה כי הבחין ברכב התובעת ממרחק של כ- 500 מ' ובכל זאת נכנס צומת, הרי שאני קובעת כי לנהג הנתבעת אשם תורם בשיעור של 30% לקרות התאונה.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה העיקרית ומקבלת את התביעה שכנגד בחלקה ומחייבת את התובעת (הנתבעת שכנגד) לשלם לנתבעת (התובעת שכנגד) סך 13,719 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, אגרת משפט כפי ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,387 ש"ח.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"א, 23 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: