פז נ' אברם

פסק דין

בפני תביעה נזיקית לתשלום סך 13,859 ₪ המהווה לטענת התובע את סך נזקיו בגין אירוע מיום 2.8.09.

האירוע עצמו אינו שנוי במחלוקת אם כי כל צד טוען לדקויות המשליכות על שאלת האחריות. מה שקרה הוא שהנתבע הוזמן לבצע תיקון עקב נזילה מצינור קיים שהוא התקין לפני שנים (הנזילה לא באשמת הנתבע אלא כנראה תוצאה של עבודות אחרות שביצע שכן). פועלי הנתבע חתכו קצה של הצינור,יחברו אותו למקור המים ופתחו את הברז ע"מ לבדוק נזילות. לרוע המזל הסתבר שהצינור שנחתך ואליו חובר מקור המים היה צינור שמחובר למיכל הדלק קרי הצינור הלא נכון,התוצאה הייתה שהמים פרצו ממיכל הדלק כשהם מעורבבים בסולר,הציפו את הגג ואח"כ זרמו דרך המרזבים לגינה ולרחוב.

הנתבע טוען כי התובע הוא זה שהצביע על הצינור שיש לתקן והאשמה בו וכן טוען הוא כנגד גובה הנזקים ומציין כי מה שנשטף מהמיכל הוא שאריות ולכלוך בלבד ולא מדובר במיכל שהיה מלא בסולר. לטענתו ניקה את האזור בחומה,הפך את האדמה בחצר ובסופו של דבר לא נותר כל נזק וממילא פוצה התובע ע"י מבטחתו.

התובע טוען כי קיבל ממבטחתו 1000 ₪ לפנים משורת הדין ועמד על כך שמיכל הסולר היה מלא גם אם אין ברשותו חשבוניות רכישה.

הדיון היה טעון למדי והצדדים התפרשו לכל מיני "מחלוקות משנה" שאינן באמת רלבנטיות להכרעה,מחלוקות שבחלקן נובעות גם מעצם היותם חברים בעבר,היותם שכנים ו"עניינים" אחרים שהיו ביניהם.

האחריות

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה,על התובע להוכיח רכיב זה של תביעתו. שני הצדדים טענו טענות סותרות בעניין הצעת המחיר,המפגש עם פועלי הנתבע ומעורבות התובע או מי מטעם דיירי הבניין בהחלטת הפועלים בדבר איזה צינור לחתוך. איש מהצדדים לא הביא עדים וראיות לעניין זה (אם כי התובע הביא שרטוטים שערך בדיעבד).

משיש גרסה מול גרסה ללא חיזוק הרי שבגלל הנטל העניין יפעל לטובת הנתבע. אלא במקרה הנדון הנתבע הוא הגורם המקצועי וגם אם אקבל את גרסתו לפיה התובע הצביע על הצינור הטעון תיקון הרי גם אז עדיין יש לשייך לו אחריות במידה מסוימת (תוך ייחוס אשם תורם לתובע אם כי בשיעור מתון מאד) וכך אפסוק.

טען הנתבע שלא ראה סימני סולר בצינור,אלא שמן הסתם הוא לא ראה גם סימני מים (מים או רטיבות שנותרו בצינור לאחר סגירת הברז הראשי) ודבר זה היה צריך להדליק אצלו נורה אדומה (אצלו משמע אצל פועליו שגם הוא טען שהם מיומנים). עליו האחריות לוודא מאין ולאין הצינור מגיע והלקוח לכל היותר יכול להביע דעה אבל לא הלקוח-התובע הוא הגורם המקצועי,קל וחומר כשהנתבע הוא "שרברב הבית" של הבניין מזה 25 שנים והוא זה שצריך להכיר את הצינורות.

הנזק

גם כאן מוטל הנטל על התובע והפעם מלאכתו קשה יותר מאשר בשאלת האחריות.

התובע לא הביא שום הוכחה לכמות הסולר שהייתה במיכל,הגרסה לפיה מדי פעם הוא מטפס לגג הבית עם ג'ריקן 18 ליטר המלא בסולר אפשרית אך נראית מעט תמוהה,המקרה אירע באוגוסט ולא ברור מדוע אז היה המיכל מלא ב-550 ליטר סולר.

עיינתי בתמונות הצבע שנסרקו וניתן לראות כי הייתה זרימה של סולר במידה מסוימת וכי היא גרמה לנזק מסוים אם כי יש לומר שחלק מהנזק נראה שאירע ברכוש המשותף או ברכושה של משפחת אבני שאיננה תובעת כאן (הנזק לכיוון רחוב רות). יאמר שבניגוד לתמונות אחרות שהתובע דאג לתארך והמתארות מצב נכון ליום הגשת התביעה (ביחס לצנרת בלבד),לא ברור מתי צולמו תמונות הנזק,האם תוקן ועל ידי מי.

למרות שמאז האירוע חלפו כמעט 11 חודשים אין בנמצא שום קבלה על הוצאה או תיקון וגם לא הצעות מחיר או חוות דעת שמאי.

סיכום

הנני קובע את סך הנזק בגין אובדן סולר,ניקוי והשמשת המיכל והצינור המוביל אליו על 1600 ₪.

כל שאר ראשי הנזק מוערכים על ידי באופן גלובלי בסך 1700 ₪ נוספים (לא הוכח כי בגלל האירוע יש לתקן ולסייד את הגג חלקו או כולו אם כי כמובן היה צורך בניקוי אזור מסוים לא גדול במיוחד,לא הוכח שיש צורך בהבאת אדמה באלפי שקלים,לא הוכח שהנזק לאדמה הוא נזק באדמתו של התובע אך יש אזורים מסוימים בהם נראית פגיעה בדשא שלא ברורה מקורה,אין ראיה לקיומו של נזק בתוך דירת התובע ולקשר סיבתי של נזק כזה לאירוע).

סה"כ הנזק 3300 ₪ ,מסכום זה אנכה אשם בסך 300 ש"ח.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 3000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 150 ₪ סה"כ 3150 ₪ שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין אצל הנתבע שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.