פז חברת נפט בעמ נ' קובליס ואח'

החלטה

העד ישיב על השאלה העובדתית.

לאחר מכן אחליט בדבר הנפקות המשפטית.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.

מירב בן-ארי, שופטת

פסק דין

1.בפניי תביעה לפינוי מושכר שהוא חלקה 107 בגוש 6432.

המושכר הנדון הוא מבנה בשטח של 30 מ"ר בתחום השטח הנ"ל, שהינו תחנת דלק של התובעת.

2.מהראיות שהובאו בפניי עולה התמונה הבאה:

א.בין הצדדים נחתם הסכם שכירות ביום 21.4.98.

הסכם השכירות הוארך ביום 20.6.02 עד ליום 30.6.08, ולנתבעים ניתנה אופציה להארכת תקופת השכירות ב – 4 שנים נוספות.

ב.בשנת 2006 הוגשה על ידי התובעת תביעה בבית משפט השלום ברחובות שעניינה הפרות נטענות של הנתבעים את הסכם השכירות, ובתביעה זו התבקש, בין היתר, סילוק ידם של הנתבעים מהמושכר. הנתבעים מצידם הגישו תביעה שכנגד. ההליך ברחובות טרם הסתיים.

ג.דמי השכירות לפי ההסכם, שהתובעת טוענת כי בוטל, הם סך חודשי של 8,000 ₪.

ד.אין מחלוקת כי דמי השכירות (או מקבילה שלהם בדמות של דמי שימוש בגובה של 8,000 ₪ לחודש, אם תתקבל בתיק ברחובות טענת התובעת כי הסכם השכירות בוטל) שולמו עד לחודש דצמבר 2009.

ה.כחלק מהסכם השכירות, הפקידו הנתבעים בידי התובעת ערבות בנקאית בסך של 32,000 ₪.

ו.בחודש ינואר 2010 הנתבעים, לטענתם עקב אובדן אמון בתובעת, פנו אל מאן דהוא במחלקת הנדל"ן של התובעת, והודיעו לו כי את דמי השכירות למשך ארבעת החודשים הקרובים ישלמו בדרך של קיזוז הערבות הבנקאית. מאחר שהערבות הבנקאית היא על סך 32,000 ₪, ודמי השכירות (דמי השימוש) עומדים על 8,000 ₪, הרי לך, לפי טענתם של הנתבעים, תשלום של דמי השכירות למשך ארבעה חודשים אלה.

ז.בסוף חודש אפריל 2010 חידשו הנתבעים את הוראת הקבע בגין תשלום דמי השכירות (או דמי השימוש), נספח ב' לתצהירו של הנתבע 1.

ח.בעקבות חידוש הוראת הקבע, אין מחלוקת ששולמו דמי השכירות בגין החודשים מאי ויוני 2010. לא ידוע האם בוצע התשלום בגין חודש יולי 2010, ואולם לא הובאו בפניי כל ראיות לפיהן הוראת הקבע בוטלה, ובעניין זה אין לי אלא לסמוך על דבריו של הנתבע, שלא נחקר בנקודה זו, כי הוראת הקבע שרירה וקיימת.

3.טוען ב"כ התובעת כי אי תשלום דמי השכירות בגין החודשים ינואר עד אפריל 2010 מהווה הפרה יסודית, הן לפי הסכם השכירות והן לפי הגדרתו של מונח זה בחוק החוזים (תרופות).

4.אף שבפן העקרוני לא ניתן לשלול את טענת התובעת כי אי תשלום דמי שכירות מהווה הפרה יסודית, אני סבורה כי בתיק זה אין מקום ליתן סעד של פינוי בלא לאפשר לנתבעים לתקן הפרה זו, וזאת מהטעמים הבאים:

א.אם מתייחסים אנו ללשונו של החוזה, הרי יש להתייחס לחוזה כמכלול.