פורטל נ' מדינת ישראל

החלטה

א.בפני ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב בבפ"מ 392-07-12 (כב' השופט אהרון האוזרמן) אשר קבע כדלקמן:

... מצאתי כאמור כי יש די חומר ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש, בנוסף מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש מסכן את הציבור ולפיכך יש טעם לפסול את רישיונו לתקופה המנויה בחוק.

מכל האמור לעיל, אני קובע כי קצין המשטרה פעל כדין ובסמכות ודוחה את הבקשה".

לטענת ב"כ העורר לא התקיימה דרישת תקנה 169ז'(א)(1) לתקנות התעבורה בדבר בדיקת כיול אוויר חופשי מאלכוהול. לדבריו לא נערכה למכשיר הינשוף בדיקת כיול אוויר חופשי מאלכוהול בטרם נבדק העורר.

ב.עוד נטען כי השוטר בחר שלא לעכב את העורר לאחר הבדיקה ואפשר לו לנהוג תחת השפעת אלכוהול. אם אכן סבר השוטר כי העורר מסוכן לציבור לא היה עליו לאפשר לעורר להמשיך ולנהוג ברכבו.

ג.לדברי ב"כ העורר לעורר אין עבר תעבורתי הוא נוהג כשמונה שנים וזקוק ביותר לרישיונו, מאחר ועבודתו היא בהתקנת מערכות תקשורת. אם ישלל רישיונו קיימת סכנה ממשית שיאבד את מקום עבודתו.

דיון:

בדיקת כיול אוויר חופשי

אין מחלוקת כי בהתאם לתקנה 169ז'(א)(1) בטרם בודקים נבדק יש לערוך בדיקת אוויר חופשי מאלכוהול כאשר תוצאות הבדיקה לא תעלה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אוויר. במקרה דנן הטענה היא כי לא נערכה בדיקה שכזו. כפי שיפורט בהמשך אין ממש בטענה זו.

לדברי ב"כ המשיבה במכשירי הינשוף החדשים דוגמת המכשיר בו נערכה הבדיקה לעורר, המכשיר מבצע את בדיקת אוויר חופשי מאלכוהול אוטומטית. ואכן בפלט הבדיקות שהוגש לבית המשפט (סומן במ/1) צוין מדד אלכוהול סביבתי 23% שהוא בתחום המותר. (ראה גם עפ"ת (י-ם) 25457-04-10 מ"י נ' עוזרי).

הוגשו גם הבדיקות במ/2 בדיקות נקיות מאלכוהול שערך הבודק לעצמו באותו מכשיר לפני המשמרת בה בדק את העורר ובתום המשמרת.

זאת ועוד, כפי שצוין על ידי ב"כ המשיבה קיימת תשתית ראייתית לכאורה מוצקה, ברכבו של העורר נמצאו בקבוקי שתייה חלקם ריקים (ארבעה ריקים וארבעה בקבוקים סגורים של בירה לבנה ווודקה) העורר אף הודה כי שתה בירה עובר לבדיקה.

לעניין מסוכנותו של העורר, לטענת ב"כ העורר נהיגתו של העורר איננה מסכנת את בטחון הציבור מאחר ואין לו עבר תעבורתי. זאת ועוד, העורר עובד בהרכבת ארונות תקשורת ואם יישלל רישיונו סביר להניח שיאבד את מקום עבודתו. ב"כ העורר הצביע על כך שהעורר שוחרר לאחר הבדיקה והותר לו לנהוג ברכבו. עובדה המלמדת שגם הבודק לא סבר שיש בנהיגתו כדי לסכן את הציבור.

ב"כ המשיבה הגישה בעניין זה לבית המשפט מסמך שכותרתו "אישור בדבר נטילת רישיון נהיגה וזימון נהג/ת לקצין משטרה" ובו צוין: "אסורה עליך הנהיגה כל עוד הנך תחת השפעת אלכוהול".

השוטר אכן לא עיכב את העורר אולם לאור האזהרה דנן אינני סבורה שיש בכך כדי ללמדנו שהוא לא סבר כי המשך נהיגתו של העורר יש בה משום סכנה לציבור.

גם העובדה שהמשיב זקוק לרישיון הנהיגה לצורך עבודתו וכי קיים חשש ממשי שיאבד את מקום עבודתו אם יישלל רישיונו, אין בה כדי לשמש נימוק לקבלת הערר.

לאור כל האמור לעיל, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ואני דוחה את הערר.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ב, 16 יולי 2012, בלשכתי בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: