פוצ'טר נ' לוזיה

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבע לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

בכתב התביעה נטען כי ביום 14.6.10 בעת שרכב התובע עמד בחנייה הגיח רכב הנתבע ופגע תוך כדי נסיעה לאחור בצד הימני אחורי של הרכב.

עוד נטען בכתב התביעה כי נהגת רכב הנתבע סירבה למסור פרטים והתובע נדרש לאתרה לפי מספר הרכב.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי אינו אחראי לנזקי התובע, ככל שישנם כאלה, שכן הרכב בו נהגה אשתו מעולם לא פגע ברכב התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, להלן טעמיי.

מצאתי את עדותם של התובע ובתו כחסרות. בין האמור בכתב התביעה לעדותם בפני נמצאו סתירות. כך לדוגמא נטען במסגרת כתב התביעה כי התאונה ארעה בשעה שרכב הנתבע נסע לאחור. עם זאת במסגרת עדותה טענה בת התובע כי אינה יכולה לומר האם הפגיעה הייתה עם החלק האחורי או עם החלק הקדמי של הרכב.

בכתב התביעה טען התובע כי במועד התאונה צולמו על ידו תמונות של הרכבים. בכתב ההגנה התייחס הנתבע לעובדה כי תמונות אלו לא צורפו לכתב התביעה. התובע לא הציג את התמונות לא במסגרת כתב התביעה ואף לא בדיון בפני. מדובר לכאורה במסמכים מהותיים אשר אי הצגתם עומדת לחובתו של התובע.

כן טען התובע כי פנה למשטרה ביום המחרת. עם זאת ממסמכים אשר הוצגו לי ע"י הנתבע עולה כי פנייתו למשטרה נעשתה רק לאחר כ – 10 ימים. לעובדה זו כשלעצמה אין משמעות אלא לעניין המהימנות שניתן לייחס לעדותו של התובע.

במסגרת כתב התביעה טען התובע כי חש לפתע פגיעה ברכבו. מדבריו אלו עולה כי לכאורה היה ברכב, שכן רק במקרה כזה יכול היה "לחוש" את הפגיעה (ר' סעיף 3 לכתב התביעה). עם זאת מעדותם של התובע ובתו במהלך הדיון בפני היום עלה כי כלל לא היו ברכב במועד התאונה.

מסעיף 5 לכתב התביעה עלה לכאורה כי מייד לאחר התאונה נמלטה נהגת רכב הנתבע מן המקום. מן העדויות בפני עלה כי נהגת רכב הנתבע עצרה, יצאה מן הרכב, פנתה לאחת מן החנויות במקום ואף שבה אל הרכב מספר דקות לאחר מכן. לא ניתן לראות בדרך התנהלותה זו "כהמלטות מן המקום".

בבואו של תובע לעתור בפני בית המשפט כי יורה לנתבע לפצותו, עליו להוכיח את אחריותו של הנתבע, קיומו של נזק והקשר שבין האירוע הנטען לנזק הנתבע.

בתיק שבפני לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו לצורך הוכחת טענותיו.

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל אני מורה בזאת על דחיית התביעה.

התובע יישא בהוצאות ההליך בסך של 400 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק לצדדים באמצעות הדואר.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ח' ניסן תשע"א, 12 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: