פופובסקי נ' ליאור ואח'

פסק דין

התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג דיהטסו שניזוק בתאונה מיום 04.10.09, עת פגעה בו משאית שהייתה נהוגה על ידי הנתבע 1.

התובעת טוענת כי התאונה נגרמה עקב אשמו ורשלנותו הבלעדיים של הנתבע 1.

מבטחת רכב התובעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, שילמה לתובעת פיצויים בגין הנזק הישיר שנגרם לרכבה. מכאן, בתביעה שבפניי, התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לפצותה אך ורק בגין ההפסדים שנגרמו לה עבור תשלום ההשתתפות העצמית וכינון הנזק.

הנתבעת 2 הינה חברת שכר מכר העוסקת בהשכרת רכבים בשיטת הליסינג המימוני. הנתבעת 2 טענה, כי בכל המועדים הרלבנטיים לתאונה, המשאית נשוא התביעה הייתה בחזקתה ובשימושה הבלעדיים של חברת "ברק שקד שיווק בע"מ". הנתבעת 2 ביקשה לדחות את התביעה נגדה.

מנורה חברה לביטוח בע"מ צורפה כנתבעת בתיק לבקשתה היא, וזאת בהיותה המבטחת של המשאית שהייתה בחזקתה ובשימושה הבלעדיים של חברת "ברק שקד שיווק בע"מ" אשר הייתה המעסיקה של הנתבע 1, שנהג במשאית במועד התאונה.

הנתבעים כפרו בחבותם לאירוע התאונה, וטענו כי התאונה ארעה עקב רשלנותה של התובעת.

כעולה מכתב התביעה ומעדותה של התובעת בפניי, ביום התאונה היא יצאה מחנות "קשת טעמים" בנשר ופנתה ימינה לרחוב צה"ל והמשיכה את נסיעתה בנתיב הימני ברחוב צה"ל משהתכוונה להמשיך ולפנות שוב ימינה לרחוב קרן היסוד. במהלך נסיעתה בנתיב הימני הגיעה לפתע, מצד שמאל, משאית שנכנסה לנתיב נסיעת התובעת ופגעה ברכב התובעת. המשאית פגעה עם חלקה הימני אחורי בחלקו הקדמי שמאלי של רכב התובעת.

עדותה של התובעת יצרה עלי רושם אמין ומהימן ביותר. עדותה של התובעת מתיישבת עם מוקדי ההתנגשות בין שני הרכבים, כאשר בהקשר זה נפלה סתירה מהותית בעדותו של הנתבע שטען, כי החזית הקדמית ימנית של רכב התובעת פגעה בחלק האחורי ימני של משאיתו.

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") טען, כי התובעת היא זו שהתפרצה לכביש הראשי תוך התעלמות מוחלטת מתמרור מתן זכות קדימה. הנתבע טען עוד, כי התובעת לא פנתה ימינה אלא נכנסה ישר לצומת ופגעה לו במשאית, כאשר חזית רכבה הקדמית ימנית פגעה בחלק האחורי של רכבו בצד ימין.

אין בידי כדי לקבל את גרסתו של הנתבע. רכבה של התובעת ניזוק בחלקו השמאלי קדמי ולא בחזית קדמית ימנית כפי שטען הנתבע. מכאן, ברי שלא ניתן לקבל את התיאור הנטען על ידי הנתבע גבי נסיבות התאונה.

לא זו אף זו: ביום התאונה הנתבע לא היה לבדו במשאית ויחד איתו נסע עובד נוסף. אותו עד לא זומן על ידי הנתבעים לתמיכה בטענתם, והדבר אומר דרשני.

הנתבעים הפנו לטופס ההודעה שנמסרה על ידי התובעת למבטחת רכבה וטענו כי קיימת סתירה בין הנסיבות המתוארות באותו טופס לבין הנסיבות הנטענות על ידי התובעת בכתב תביעתה ובעדותה בבית המשפט.

לא מצאתי ממש בטענה זו. התובעת דוברת השפה הרוסית ומתקשה מאוד בשפה העברית. בעדותה בפניי, היא התאמצה מאוד על מנת להסביר את גרסתה, אך הצליחה בסופו של יום. הטופס הנ"ל מולא על ידי אדם שלישי בעקבות שיחה טלפונית עם התובעת, ולא ברי שמא אותו צד שרשם את ההודעה, הבין היטב את כוונת התובעת אם לאו.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל, ועל כן, הנני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 3 יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 1,741 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התאונה ועד היום, וכן בצירוף סך של 150 ₪ עבו הוצאות משפט.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לנתבעת 2, שהינה חברת שכר מכר, לא הייתה כל חזקה במשאית ולא עשתה בה כל שימוש. על כן, ברי כי דין התביעה כנגדה להידחות, וכך אני מורה.

הנתבעת 2 ביקשה פטור מהתייצבותה לדיון ולא התייצבה לדיון. בנסיבות, איני פוסקת לטובתה הוצאות כלשהן.

ניתן היום, ט' אייר תשע"א, 13 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: