פונדק נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי הודעת ערעור על החלטת בימ"ש לתעבורה (כב' השופטת וישקין) מיום 7.10.10 שבו דחתה בקשה להורות על הארכת מועד להישפט.

על פי העובדות העבירה המיוחסת למערער בגין אי חגירת חגורת בטיחות שבוצעה ביום 7.7.09. הדו"ח הוגש לעיוני ומתוך הדו"ח עולה כי המערער אמר לשוטר במעמד קבלת הדו"ח: "אתה צודק, הורדתי את החגורה כדי לקחת משהו וזה בזמן שעמדתי בפקק וללא כל תנועה".

בימ"ש קמא דחה הבקשה להישפט בציינו כי גם אם יניח לטובת המערער הנימוק בגינו לא הוגשה בקשה להישפט במועד (נימוק אליו אחזור מאוחר יותר) אין בפני בימ"ש קמא הסבר תקף מדוע המתין המערער כשנה עד פנייה לבימ"ש בבקשה להארכת מועד.

אינני סבורה כי בימ"ש קמא טעה בהחלטתו בשעה שדחה הבקשה להישפט ואסביר דבריי.

בתצהיר התומך בבקשה מציין המערער כי קיבל את הדו"ח ב – 7.7.10 (מן הראוי היה לעבור על התצהיר טרם הגשתו לבית המשפט שכן מתוך הדו"ח ברור שמדובר ב – 7.7.09).

עוד נטען בתצהיר כי הדו"ח ביחד עם הבקשה להישפט היו ברכבו של נדב פונדק, בנו של המערער רכב אשר נגנב ביום 6.10.09 ומנע ממנו היכולת להגיש בקשה להישפט, כשבסעיף 3 לתצהיר מציין המערער כי התכוון להגיש בקשה להישפט וזאת עד המועד הקבוע בחוק.

במסגרת הבקשה להארכת מועד ציין בסעיף 2 לבקשה כי הניח את הדו"ח ברכבו והתכוון להגיש בקשה להישפט ביום האחרון בתוך המועד הקבוע בחוק. אין עובדה זו תואמת את האמור בתצהיר.

מן ההיגיון שאדם המקבל דו"ח נושא הדו"ח עמו ובוודאי שאין בהיגיון חישוב באותו רגע של קבלת הדו"ח כי את הבקשה להישפט יגיש במועד האחרון. אינני מאמינה ואינני מקבלת את האמור בתצהיר, מה גם שמתוך עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער ביצע 9 פעמים עבירות של נהיגה ללא חגורה.

אינני מקבלת את הערעור.

ניתן והודע היום ל' אדר א תשע"א, 06/03/2011 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה

הוקלד על ידי: רחלי עוז