פונדיברידר ואח' נ' ארנהלט

פסק דין

התובעים רכשו דירה מן הנתבעת. ביום 30.6.09 קיבלו התובעים את החזקה בדירה. בתביעתם טוענים התובעים, כי הדירה נמסרה להם במצב שונה מן המצב בו היתה הנתבעת מחויבת למוסרה להם על פי החוזה.

לטענת התובעים, בהתאם לחוזה אמורה היתה הנתבעת למסור להם את הדירה במצב בו ראו אותה במועד החתימה על החוזה. בפועל, כאשר קיבלו את הדירה, תריס הסלון היה חסר, ובאחד מחדרי האמבטיה היו אריחי קרמיקה שבורים. בגין ליקויים אלה תבעו התובעים 6,000 ₪.

לטענת הנתבעת, בעת מסירת החזקה בדירה לתובעים סיירה עם תובעת 2 בדירה, וזו אישרה באוזניה שהכל בסדר. היא הוסיפה, כי בעת עריכת החוזה היו אותם אריחי קרמיקה שבורים, ולא היה תריס בסלון. הנתבעת טענה עוד, כי התביעה הוגשה לאחר שהיא עצמה פנתה לתובעים בדרישה לתשלום פיצוי מוסכם בסכום של 6,000 ש"ח שקבוע בחוזה, בגין הפרתו מצד התובעים. על כן הזדרזו התובעים, והגישו תביעה באותו סכום בדיוק.

בהחלטתי מיום 7.3.10 איפשרתי לתובעים להגיש לבית המשפט, לאחר הדיון שהתקיים, את חוזה רכישת הדירה (להלן: "החוזה"). החוזה הוגש, ואני מסמנת אותו כת/13.

דינה של התביעה להידחות. אכן, בסעיף 7.2 לחוזה התחייבה הנתבעת למסור את החזקה בדירה לתובעים במצבה הפיזי כפי שראו אותה במועד חתימת החוזה. ואולם החוזה אינו כולל תיאור פיזי של הדירה. לא מצאתי סיבה להעדיף את גרסת התובעים ביחס למצבה הפיזי של הדירה במועד החתימה על החוזה, על פני גרסת הנתבעת.

בנוסף, התובעים לא הוכיחו את גובה הנזק הנטען על ידיהם. אף אילו הייתי מקבלת את טענותיהם, כי קיבלו את הדירה עם הליקויים הנטענים, הרי שהם לא הביאו כל ראיות שיצביעו על עלות תיקון האריחים השבורים; ולענין התריס – הובאו שלוש הצעות מחיר להתקנת תריס חשמלי, ולא תריס מן הסוג שנטען כי היה בדירה.

אשר על כן אני דוחה את התביעה. התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 400 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ה אדר תש"ע, 11 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: