פולק ואח' נ' Allianz versicherungs-AG ואח'

החלטה

עיינתי בבקשה לקביעת מועד הוכחות נוסף לשמיעת עדותו של מר נזים איברהימוף (להלן: "העד") מטעם התובעים בחודשים פברואר-מרץ 2014 ובתגובות שהוגשו לאחריה.

הנתבעות אינן חולקות על הבקשה לקביעת מועד נוסף כמבוקש, והמחלוקת שבין הצדדים מתייחסת לשני נושאים:

א. בקשת התובעים לגבות את עדותו של העד בטרם תישמע עדותו של המבקש 1 (להלן: "המבקש").

ב. בקשת התובעים לגבות את עדותו של העד באמצעות ועידת וידאו.

הבהרתי כבר בישיבה האחרונה כי נוכח העובדה כי שוריינו בחודש זה יומיים (ועוד חצי יום "רזרבי") לשמיעת עדותו של המבקש לא יידחו מועדים אלה ללא כל קשר לשאלה באיזה מועד ובאיזה אופן תישמע עדותו של העד. הדבר מתחייב, ראשית, נוכח זמנו היקר של בית המשפט, כאשר אין זה מתקבל על הדעת כי יבוטלו יומיים וחצי של שמיעת ראיות רק בשל העובדה כי התובעים סבורים שיש לשמוע את עדותו של העד איברהימוף בטרם תישמע עדות המבקש.

אבהיר גם כי הכלל המקובל הוא כי עדותם של בעלי הדין תישמע תחילה, אך גם אם קיים הסדר דיוני בין הצדדים לפיו תישמע עדותו של המבקש (שהוא גם התובע 1 והעד המרכזי) כעדות אחרונה מטעם התובעים, וגם אם מסורה עקרונית לתובעים הזכות לקבוע את סדר שמיעת עדיהם, הרי כל אלה כפופים למושכלות ראשונים של ניצול מלא של ימי שמיעת ראיות שנקבעו, כל עוד אין פגיעה ממשית בתובעים עקב האמור לעיל.

פגיעה כאמור איננה קיימת כלל ועיקר והתובעים גם לא יכולים היו להצביע על פגיעה כזו. אין כל מניעה ולא תיווצר כל פגיעה בתובעים אם העד האמור להעיד בנושא ספציפי מאד מתוך כלל הנושאים הנדונים בתביעה זו, יעיד לאחר שתישמע עדותו של המבקש 1.

על אחת כמה וכמה שכך הדבר כאשר רצונם של התובעים לזמן עד זה, המתגורר בחו"ל, למתן עדות, היה ידוע זה מכבר, ובקשות לא מעטות הוגשו בעניין זה ואף נענו (זימונו הותר עוד בהחלטה מיום 14.3.13). דא עקא, הבעייתיות בזימונו של אדם המתגורר בחו"ל למתן עדות בישראל, אם אינו חפץ בכך, ידועה, וכך גם כפיית הזימון האמור, ולפיכך הצליחו לכאורה התובעים במלאכה זו רק לאחר שב"כ התובעים נסעו לחו"ל ונפגשו עם העד, והצליחו לשכנעו להגיע למתן עדות.

דא עקא, למרות שהמועדים לגביית עדותו של המבקש היו ידועים זה מכבר (12.12.13, 22.12.13 ואולי גם 26.12.13), בוצעה נסיעה זו אל העד בשלהי חודש נובמבר 2013, דהיינו זמן קצר מאד לפני המועדים שנקבעו לחקירתו של המבקש. אילו הייתה נסיעה זו מתבצעת במועד מוקדם הרבה יותר, סביר להניח כי ניתן היה להסדיר את שמיעת עדותו של מר איברהימוף במועד הקודם לשמיעת עדותו של המבקש.

הבעיה הקיימת בשמיעת עדותו של המבקש תוך מספר ימים היא, שכפי שהסביר לב"כ התובעים, מאחר שאינו אזרח מולדובה בה הוא מתגורר, נזקק הוא לפרק זמן של מספר חודשים מצומצם על מנת להסדיר את יציאתו ממנה.

נוכח כך, בקשתם העיקרית של המבקשים הייתה לדחות את שמיעת עדותו של המבקש, ולקבוע מועד לחקירת העד מר איברהימוף בחודש פברואר – מרץ 2014 על מנת שיהא בידו להסדיר את יציאתו ממולדובה לצורך מתן העדות, כאשר עדותו של המבקש תידחה למועדים שייקבעו לאחר מכן.

רק לחלופין, ביקשו המבקשים כי עדותו של העד תישמע בועידת וידאו, ומשהוחוור להם בישיבת הראיות האחרונה מיום 3.12.13 כי בית המשפט אינו מתכוון לדחות את מועדי הראיות שנקבעו לשמיעת עדות המבקש, הפכה העתירה החלופית הנ"ל לעתירה העיקרית, על מנת להביא לכך ששמיעת עדות העד תהא לפני שמיעת עדות המבקש.

אף עתירה זו לא מצאתי לנכון לקבל.

דרך המלך היא חקירת עדים בבית משפט, וחקירת עדים באמצעות הוידאו הינה חריג שיתאפשר רק מקום בו קיימות נסיבות מיוחדות להתיר זאת. יתרונות החקירה בבית המשפט כאשר העד נמצא פיזית הינם יתרונות ברורים, וגם אם לעד המצוי בחו"ל נוח יותר כי חקירתו תתקיים באמצעות הוידאו, עדיין על מנת לרדת לחקר האמת וגם על מנת לאפשר מיצוי החקירה באופן הנוח יותר לב"כ הצדדים יש לאפשר קיומה באולם בית המשפט.

בענייננו, בקשתם העיקרית של המבקשים הייתה לקיים את חקירת העד בחודשים פברואר – מרץ 2014 בבית המשפט (והם אף הפקידו את הסכום שנקבע על ידי בית המשפט להבטחת הוצאות העד), ולכאורה עולה כי אין מניעה לכך, שהרי העד עצמו הסכים להסדיר יציאתו מחו"ל לישראל, אלא שהדבר אורך זמן.

לכן, ובהעדר מניעה ידועה לכך, וכאשר הסיבה של רצון המבקשים כי עד זה יישמע קודם לשמיעת עדות המבקש, אינה מהווה סיבה מספקת לשמיעת עדות העד באמצעות הוידאו, אני דוחה עתירה חלופית זו.

עם זאת, מתקבלת עתירתם העיקרית של המבקשים, ועדותו של העד תיקבע לשמיעה ככל הניתן לחודש מרץ 2014, כאשר המועד המדוייק יתואם עם הצדדים בישיבת ההוכחות הקרובה.

לא מצאתי מקום לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ד, 10 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.