פוליבה בע"מ נ' מ.כ. אור תעשיות בע"מ

החלטה

1. בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל אוסי שערבי גלית מיום 7.7.2010.

2.בהחלטתה דנה כב' הרשמת בבקשה בטענת פרעתי שהוגשה ע"י המערערת דחתה את הטענה ונתנה הוראות בדבר אופן ביצוע התחשיב על פי פסק הדין שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

הרקע והליכים שהתנהלו:

3.ביום 30.8.07 ניתן פסק דין כב' השופט זכריה ימיני בתביעה ובתביעה שכנגד שהגישו הצדדים זו כנגד זו.

4.עניינן של התביעה והתביעה שכנגד השכרת מקרקעין באיזור התעשיה רמלה ע"י המשיבה למערערת, זאת לאחר שהמשיבה רכשה את המקרקעין נשוא המחלוקת מחברה אחרת (ליר).

5.המערערת תבעה בת.א.(רמלה) 3893/02 את המשיבה לפינוי המקרקעין בטענה כי הפרה את הסכם השכירות בכך שהפסיקה לשלם דמי שכירות החל מיום 17.8.02 ובנוסף עתרה לחיוב המשיבה בתשלום 168,644 ₪ הכוללים מע"מ. (ראה האמור בתחתית סעיף 2 לפסק דין כב' השופט ימיני).

6.המשיבה התגוננה מפני התביעה והגישה מצידה תביעה כנגד המערערת זאת בת.א.(רמלה) 3893.1/02. (ראה האמור באמצע עמ' 4 לפסק דין כב' השופט ימיני).

7.בתביעה שכנגד עתרה המשיבה לחיוב המערערת בפיצוי בגין נזקים והשקעות ובכללם: סך 525,606 ₪ בגין העברת מפעלה לרחובות עקב מתן פסק דין לסגירת העסק במושכר; סך 283,790 ₪ בגין השקעותיה במושכר; סך 150,000 ₪ בגין הוצאות נוספות ונילוות להעברת העסק לרחובות וסכומים נוספים שנתבעו בגין הפגיעה במוניטין של הנתבעת והרשעת מנהלה בניהול עסק ללא רשיון, הכל כמפורט בתחתית עמ' 4 בפסק דין כב' השופט ימיני.

8.על פי הקבוע בפסק דין כב' השופט ימיני התביעה שכנגד במצטבר נאמדה בסך 2,258,849.02 ₪. ראה האמור בראשית עמ' 5 לפסק דין כב' השופט ימיני.

9.על פי הקבוע בפסק דין כב' השופט ימיני התובעת העמידה תביעתה שכנגד בסך 500,000 ₪ משיקולי אגרה, ובנוסף טענה כי יש לקזז מכל סכום שתחוייב, אם תחוייב, בתביעת המערערת את הסכומים שהמערערת חבה לה על פי טענתה. בנוסף הוגשה ע"י המשיבה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד חברת ליר.

10.בפסק דין כב' השופט ימיני קבע כב' השופט כי ביום 2.6.03 התקיים דיון בבשא 1072/03 או בבשא 1673/03 בגדרו הגיעו הצדדים להסכמה בקשר לפינוי המושכר, הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה. ההסכמה וההחלטה ניתנו ביחס לתביעת הפינוי שתבעה המערערת את המשיבה.

11.המדובר בהסכמת הצדדים שלפיה תפנה המשיבה את המושכר ביום 1.7.03 לה ניתן תוקף של החלטה ע"י כב' השופטת לבנה צבר. ההסכמה וההחלטה נזכרו כאמור בכל הנוגע לסעד הפינוי בפרק הדיון והמסקנות בפסק דין כב' השופט ימיני (ראה האמור בעמ' 6 לפסק דין וגם בהחלטת כב' הרשמת בסעיף ה' תחת ראש הפרק "הערך המואץ של הוצאות העברת המפעל 75,744 ₪).

12.בפסק דין הארוך המפורט והמנומק של כב' השופט זכריה ימיני, ניתח כב' השופט ימיני את יחסי הצדדים, על רקע העובדות שהוכחו והמשמעויות המשפטיות הנובעות מכך.

13.בסיכום פסק הדין קבע כב' השופט ימיני כי הסכומים אותם חייבת המערערת למשיבה על פי פסק הדין הם כדלקמן:

שווי השקעה במפעל - 205,960 ₪

הערך המואץ של העברת המפעל לרחובות - 75,744 ₪

החזר דמי שכירות ששולמו ביתר536,185 ₪

סה"כ817,889 ₪

14.בכל הנוגע לתשתית העובדתית והמשפטית ששימשה לצורך קביעת סכומים אלה נקבעו בפסק הדין הקביעות כדלקמן: