פוליאקספורטן בע"מ נ' IMPER ITALIA A S.P.A ואח'

החלטה

1. בקשה להיתר המצאה לחו"ל לנתבעת 3 מכוח תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי. הנתבעת 2 שהנה הנתבע "המקומי" נתנה הסכמתה לבקשה.

2. המבקשת, שזכתה במכרז של עירית נהריה לביצוע עבודת איטום באולם ספורט, הזמינה מוצרי איטום מתוצרת הנתבעת 1 . הנתבעת 2 הנה חברת שילוח . הנתבעת 3 הנה המוביל הימי. נטען שאיחור בהספקת הסחורה במחדלים של הנתבעים 2 ו 3 גרם לתובעת נזקים כספיים שכן הלו"ז שלה בתנאי ההתקשרות מול העיריה היה קשיח. נזקים אלה נתבעים בכתב התביעה. נטען בתביעה כי ההתקשרות של התובעת היתה מול נתבעת 2 והאחרונה בחרה בנתבעת 3.

3. כדי שינתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום יש להמחיש קיום החלופות של תקנה 500 להן טוענים. בענייננו טוענת התובעת כאמור לחלופת תקנה 500 (10) שזו לשונה:

"האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה"

4. בעל דין ייחשב כבעל דין דרוש או נכון לצורך תקנה 500(10) אם היה נחשב צד נכון לתביעה יחד עם הצד היושב בארץ, במקרה בו שניהם היו יושבים בארץ (רע"א 3872/04 וילנסקי נ' מטלורג'יק (פרסום נבו)).

5. הדין החל ביחס להיתר המצאה לנתבע זר , ובחלופת תק' 500 (10), נידון במפר פסקי דין. אפנה לע"א 481/84 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ' ASTILLEROS Y. TALLERES DEL NOROESTE S.A. פ"ד מב(3) 102; ע"א 4601/02ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ''ד נח(2) 465. בפסק הדין האחרון סוכם כך הדין החל (הן מהותית והן ביחס לשלבי הבירור):

"סמכות השיפוט של בית-משפט בישראל קמה מכוחה של המצאת כתב-בי-דין בתחומה של ישראל לידיו של הנתבע (ראו למשל י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (להלן – זוסמן [40]), בעמ' 36-35). ייתכנו מצבים שבהם המצאה לידיו של אחר תהא שוות ערך להמצאה לידי הנתבע אף שזה האחרון אינו נמצא בארץ (למשל המצאה לידי מורשה, לפי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי). אפשר שגם הסכמה של בעל-דין, בין במפורש ובין מכללא, תכונן סמכות שיפוט בין-לאומית. בכל מקרה אחר חייב בעל-דין הפותח בהליך נגד מאן דהוא הנמצא מחוץ לתחום השיפוט, לקבל היתר להמצאה, כאמור בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 500 מונה סדרה של נסיבות, אשר קיומה של אחת מהן הוא תנאי למתן היתר על-ידי בית-המשפט להמצאת כתב-בי-דין מחוץ לתחום השיפוט. אף אם מתקיים אחד התנאים שבתקנה 500, עדיין מוקנה לבית-המשפט שיקול-דעת אם להתיר את ההמצאה. במילים אחרות, הדרישות המופיעות בתקנה 500 הן בבחינת תנאים הכרחיים למתן היתר אך אינם מספיקים...

אכן, בתקנה 500 לא נאמר דבר באשר לדרישות נוספות מעבר לאלו שבתקנה, אך בתי-המשפט הכירו, בעקבות המשפט האנגלי, בכך שהתנאים בתקנה 500 אינם ממצים את דרישות הדין...

טיעון הסב על פורום נאות ועל תניית שיפוט יכול שיעלה לאו דווקא במקרים שבהם התבקש בית-המשפט להתיר המצאה מחוץ לתחום. כך ייתכן שכתב-בי-דין שהוגש בארץ יומצא לנתבע בישראל, ומכוחה של ההמצאה תוקנה סמכות לבית-המשפט. הנתבע יוכל כמובן לטעון כי על-פי ההסכם בינו לבין התובע, נתונה סמכות שיפוט ייחודית לבתי-המשפט של מדינה זרה. הוא אף יוכל לטעון כי הפורום הישראלי אינו פורום נאות, וכי התובענה צריכה להתנהל במדינת חוץ. כאשר עסקינן במקרה דוגמת זה הנוכחי – שבו מתבקש היתר המצאה – מוטל הנטל על התובע להראות כי ראוי שההליך יתנהל בישראל. לעומת זאת כאשר בית-המשפט המקומי רכש סמכות מכוח המצאה לנתבע, מוטל על זה האחרון להראות כי ראוי שההליך יתנהל בפורום הזר...

על-כן אם שיקולי הפורום הנאות מעוינים בין הפורום הזר לבין בית-המשפט המקומי, הרי במקרה של המצאה בתחום השיפוט ייפסק לזכות התובע, ואילו במקרה האחר – של בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום – ייפסק לחובתו. הטלת הנטל על התובע במקרה של היתר המצאה לחו"ל מתבקשת אף מהמסגרת הדיונית שמדובר בה. הבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הינה מעצם טיבה בקשה הנדונה על-פי צד אחד. משבית-המשפט נעתר לבקשה, ומשכתב-בי-דין הומצא לנתבע במדינה הזרה, רשאי הנתבע להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה (תקנה 502(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). אף שאין עסקינן בסעד זמני, הכללים הדיוניים במקרה זה אינם שונים מאלה החלים במקרים שבהם בעל-דין עותר לביטולו של סעד זמני שניתן על-פי צד אחד. כך מוטל הנטל על המבקש המקורי, במקרה זה התובע. אף הדיון במעמד הצדדים, שנקבע משהוגשה בקשת הביטול, הינו למעשה דיון בבקשה המקורית (השוו רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ [8]).

6. בשלב זה עודנו מצויים בדיון במעמד צד אחד בו יש לבחון ההצדקה למתן היתר המצאה לחו"ל מכוח תקנה 500(10). בעניין זה נקבע בפסק הדין בעניין אטלנטיק שנזכר לעיל, כי ראשית, יש לבדוק האם התביעה הוגשה כהלכה כנגד הנתבע "המקומי": האם עומדת התביעה בדרישות הצורניות והפורמליות של הדין (אין בעיה נחזית בענייננו במישור זה); והאם מדובר בתובענה שעל פניה הנה משוללת יסוד לגופה, כגון תובענה שניתן למחוק על הסף (בלי לקבוע מסמרות ביחס לחוזק הראיות וחוסן העילה כנגד הנתבעת 2, קשה להלום שהמקרה בפנינו מאפשר לומר מעיון בכתב התביעה כי מתקיים המבחן המחמיר המאפשר לומר שדינה של התביעה כנגד נתבעת 2 להימחק על הסף, היינו שאין לה כל סיכוי).

מדובר במסננת ראשונית וגם אז יש לבדוק במכלול הנסיבות, האם צירופו של הנתבע הישראלי נועד רק כדי לאפשר בדרך זו צירופו של הנתבע הזר: "הכלל הוא שאין לצרף את המתדיין הזר, אם בית המשפט ישתכנע כי התביעה כנגדו היא הדומיננטית, וכי התביעה כנגד הנתבע המקומי הוגשה רק בכדי לגרור את הנתבע הזר לתוך המערכת המשפטית המקומית".

7. במידת הזהירות המחויבת אציין כי מעיון בתצהיר התומך הבקשה וכתב התביעה, בשלב דיוני זה לא שוכנעתי שניתן לקבוע כי המטרה הדומיננטית בתביעה כנגד נתבעת 2 הנה צירופה של הנתבעת 3. איחור בהספקת הסחורה יכול להיגרם בעטיים של גורמים שונים, בין היתר כתולדה של רשלנות. רשלנות מעין זו יכולה להיות של הנתבעת 1 או של המוביל או סוכנו ולחלופין חברת השילוח המקומית. לו דובר בשתי חברות שמקום מושבן בארץ דומה שהשאלה בדבר היותן בעלות דין דרושות היתה נענית בחיוב. הטענה הבסיסית בכתב התביעה והתצהיר התומך (שוב – אין פירוש הדבר שהטענה תתברר בסופו של יום כנכונה לגופה) הנה שההתקשרות היתה מול נתבעת 2 והיא שבחרה את הנתבעת 3; כאשר על מנת לברר התביעה יש לברר שרשרת ההעברות החל ממפעלה של הנתבעת 1 באיטליה , דרך הנתבעות 2-3 ששינעו את המטען ועד לשלב המסירה באיחור. התובעת מפנה להשתלשלות הידועה לה מהאימיילים שהתקבלו, משטר המטען וממכתב האשראי: צוינו בין היתר הודעה על שביתה בנמל מרסיי שעיכבה הטענת האניה, המועד שבו ניתן היה להיוודע על השביתה, הגורם לטעינה באיחור (שביתה או היותה של האניה לא זמינה להטענה), והטענת המטען על אניה אחרת מזו שנקבעה במכתב האשראי.

בנסיבות אלה , ובשלב זה, נענית בחיוב הן השאלה בדבר הגשת התביעה כהלכה כנגד הנתבעת 2, והן היותה של הנתבעת 3 בעל דין דרוש בתביעה.

8. אני נעתר לבקשה ונותן היתר להמצאת התביעה לחו"ל לנתבעת 3. יש להמציא לנתבעת 3 כתב התביעה, יחד עם הזמנה לדין, הבקשה להיתר המצאה והחלטה זו כאשר כולם מתורגמים לאיטלקית והכל בתוך 60 יום. על הנתבעת 3 להגיש הגנתה בתוך 60 יום נוספים. ימי הפגרה במנין.

9. אני קובע ישיבת קדם משפט ליום 8.2.10 שעה 8:30.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תש"ע, 04 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: