פוליאק מרוין נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע

פסק דין

1.ערעור זה עניינו החלטת ועדת עררים לניידות מיום 07/09/09 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה כי הממצאים שנמצאו אצל המערער אינם ניתנים ליישום במסגרת רשימת הליקויים הקיימת בהסכם הניידות.

רקע עובדתי:

2.המערער פנה למשיב בתביעה למתן הטבות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות שבין המשיב לבין ממשלת ישראל (שייקרא להלן: "הסכם הניידות"), שנכרת מכוח סעיף 9 לחוק.

3.הוועדה נשוא הערעור, התכנסה ביום 26/8/09 לאחר שהמערער הגיש ערר על החלטת הועדה המחוזית מיום 4/6/09, אשר קבעה כי למערער אין מוגבלות בניידות.

4.על החלטה זו הגיש המערער ערר לוועדה הרפואית לעררים. בפני הועדה הוצגו מסמכים רפואיים מבית החולים "סורוקה" מתאריכים 03.01.07,14.08.07, 30.07.08,05.08.07 וכן מכתבו של ד"ר פלוסר מ- 21/1/07, חוו"ד רפואית של ד"ר קובו מיום 11/12/07 ומכתב של ד"ר זלוטניק מתאריך 27/02/02.

5.הוועדה לעררים דחתה את עררו של המערער.

טענות המערער:

6.המערער טוען שהועדה התעלמה ממסמכים רפואיים שהציג לה המערער וכן הועדה התעלמה מתלונות וטענות של המערער שעניינן הגבלה בתנועות וחוסר יציבות וכן לא נבדקה בברך שמאל חוסר היציבות.

7.בדיון טענה ב"כ המערער שסעיף ו-א-3 ברשימת הליקויים בהסכם הניידות קובע שאם יש הגבלה בתנועות הברך פחות מ- 130 מעלות אזי יש לראות בכך כליקוי ולכן לטענת ב"כ המערערת היה מקום לקבוע, כי המערער זכאי ל- 60% בניידות.

טענת המשיב:

8.ב"כ המשיב טענה כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה. מדובר בהחלטה מנומקת וברורה בהתאם לממצאים קליניים. לגבי אי היציבות הועדה ביצעה בדיקה קלינית וציינה במפורש, כי אין עדות לאי יציבות בברך. לגבי התאמת סעיף ו-א-3 לרשימת הליקויים בהסכם הניידות, הוועדה ציינה לאחר שפירטה במעלות את טווח התנועה, כי המקרה של המערער אינו חוסה תחת סעיף זה ואין מקום לקבל הטענה.

דיון והכרעה:

9.החלטת הוועדה לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת לאור האמור בסעיף 10 לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.

אין בית הדין מוסמך להעניק זכויות למוגבל בניידות מעבר להוראות ההסכם (דב"ע נא/0-9 שלום חדד נ' המוסד, פד"ע כג 212; דב"ע נב/84-0 שמעון הזנפרץ נ' המוסד פד"ע כו 301).

אין מקום להתאמה, מקום שליקוי מסוים לא נקבע ברשימת הליקויים אשר בתוספת א' להסכם הניידות (דב"ע לז/01-576 שצוטט לעיל ודב"ע נה/01-23 המוסד נ' חיה פיק, פד"ע כט, 546).

הוועדה לעררים קובעת מצבו הרפואי של הנבדק על פי ממצאיה היא, אולם בגדר הנתונים שצריכים לשמש לממצאיה – צריך שתעמוד לפניה קביעה קודמת של ועדה רפואית או ועדה לעררים אשר בעטיים הוענקו בשעתו זכויות לנבדק.

הלכה פסוקה היא שאין בית הדין מתערב בשאלות רפואיות ובקביעה בסעיף המתאים לעניין ניידות, קביעות המסורות לוועדה המיומנת לכך, אלא אם מדובר בטעות בולטת על פני ההחלטה, ואין זה המקרה שבפנינו.

10.הוועדה אשר בהרכבה ישב מומחה לראומטולוגיה ושני מומחים לאורטופדיה, שמעה ורשמה את תלונות המערער ואת תולדות המחלה כמפורט בסעיף 4 לפרוטוקול:

"הוועדה התכנסה בהתאם לערר התובע על החלטת הועדה המחוזית, עיינה בכתב הערעור בו מבקש לאשר לו סעיף 1 (א) (3) הועדה עיינה בפרוטוקול הועדה המחוזית וכן בחוות דעת של ד"ר קובו שאינה מתייחסת לנכות בניידות.