פויגלמן נ' בט-חב אריה

החלטה

לפני בקשה למינוי אורטופד.

התובעת ילידת 1977, נפגעה בשתי תאונות דרכים, ביום 19 ינואר 2005 וביום 30 ינואר 2005. בשתי התאונות נטען לפגיעות ביד, רגל שמאל ובברכיים.

מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה כי ביום 27 ינואר 2005 התלוננה התובעת על כאבים בברך שמאל. הרופא המטפל המליץ לתובעת על טיפולים פזיוטרפיים. ביום 20 פברואר 2005, התלוננה התובעת על כאבים בברך ימין, זאת בעקבות תאונת הדרכים השניה. ביום 11 מאי 2005 הופנתה התובעת לטיפוליים פזיוטרפיים. בדיקת מיפוי עצמות נמצאה תקינה, למעט קליטת יתר ב- Rt Tibial Tuberosuty המתאימה לאנטזיס.

בבקשה שלפני נטען כי התובעת פנתה לאורטופד ביום 3 מרת 2006 וכן ביום 7 ספטמבר 2008. כן נטען כי הומלץ לתובעת על ניתוח ברך ימין. לא מצאתי כל אסמכתא או מסמך התומך בטענות הנוספות שהועלו בבקשה. עוד לבקשה צירפה התובעת תצהיר ובו טענה למצב כלכלי ולפיו יקשה עליה לממן עלות בדיקתו של אורטופד.

ב"כ הנתבעת התנגדה לבקשה וחזרה על הטיעונים בהתנגדות שצורפה לכתב ההגנה.

כיודע, ההלכה הקיימת בעניין מינוי מומחים רפואיים היא, כי משקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה, יש להיעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי, שכן דחיית הבקשה תמנע מהתובע להוכיח כי נותרה לו נכות, וכפי שנקבע בע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' רונית מטלון פ"ד מד (2) 216:

 "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה".

כפי שציינתי בישיבה הקודמת, הרי שבתיק זה הונחה תשתית לפגיעה אורטופדית בברכיים בתאונות הדרכים, ברם בהעדר רצף טיפולי, מיעוט המסמכים וספק לגבי נכות רפואית, שקלתי לחייב התובעת בהוצאות שכר טרחתו של המומחה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בתצהיר המבקשת ובמסמכים שפורטו על ידי לעיל, הגם שעדיין עולה ספק לגבי הנכות הנטענת, שוכנעתי כי בשלב זה יש להורות על מינויו של מומחה אשר יחווה דעתו בשאלה זו. נוכח מצבה הכלכלי של התובעת החלטתי לחייב הצדדים בשלב זה לשאת בחלקים שווים בשכרו של המומחה, ככל שלא תקבע נכות, תהא רשאית הנתבעת לעתור להשבת שכר המומחה ששלם על ידה.

לפיכך, אני ממנה בזאת את ד"ר פאוקר מיכאל, ביה"ח בלינסון או פרנקפורטר 5א פתח תקוה, טל': 039376158, כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו על ידי ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונות ובמיוחד יקבע:

א.         האם לוקה התובעת כיום בנכות עקב התאונה? אם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות?

ב.         האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?

ג.          מה הן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, גם בשים לב לעבודתה ולמקצועה?

ד.         האם תזדקק התובע לטיפולים רפואיים בעתיד? אם כן, מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים בהתאם למחירים הנכונים להיום?

ה.         המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר בין התאונה ובין מצב התובעת נכון להיום וכן למצבו הרפואי הרלוונטי עובר לתאונה.

ו.          המומחה יחווה דעתו בדבר הצורך במינוי מומחים נוספים.

על מינויו של המומחה כאמור בהחלטה זו יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים ברשותם ואשר נוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום. העתק כל פניה אל המומחים יועבר במישרין לצד שכנגד.

בשכר טרחת המומחה, בסכום של 4,500 ₪ בתוספת מע"מ, ישאו בשלב זה הצדדים בחלקים שווים שכר המומחה יופקד בתוך 30 יום בקופת ביהמ"ש ויהווה תנאי להתחלת עבודתו של המומחה. המומחה מתבקש לודע הפקדה כאמור.