פודים נ' קלימי ואח'

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת מ' אביב) לדחות את בקשת המבקש להתיר הזמנת עדים מטעמו, ללא תצהיר.

אלה עיקר העובדות הנחוצות לעניין: המשיבים הגישו לבית המשפט השלום בירושלים תובענה כספית נגד המבקש, בטענה כי הלה התרשל בעת ייצוגם בהליכים משפטיים שהתנהלו בבית משפט השלום, וכתוצאה מכך הפסידו המשיבים בדינם (ת"א 2766/09). ההליכים שביחס אליהם טוענים המשיבים כי המבקש התרשל הם אלה:

ת"א 12222/02 (שלום ירושלים) – תביעה בסדר דין מקוצר, על סך 365,731 ₪, שהגיש בנק דיסקונט נגד המשיבים ביום 27.11.02, בגין יתרת חובה שהצטברה בחשבונה של משיבה 2, אשר משיב 1 היה ערב לחובותיה (להלן – תביעת הבנק). אחר שניתנה למשיבים רשות להגן, נמחקה הגנתם וניתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות, וזאת בשל כך שלא הוגש מטעמם תצהיר גילוי מסמכים, חרף מתן ארכה;

ת"א (שלום ירושלים) 23637/00 – ביום 26.12.00 הגישו המשיבים תביעה כספית ולמתן חשבונות נגד חברת הביטוח מגדל בע"מ, על סך 104,204 ₪, שבגדרה טענו כי הם זכאים לקבל עמלות מידי חברת הביטוח בסכום הנתבע (להלן – תביעת מגדל). תביעה זו נמחקה מחוסר מעש ביום 11.6.03.

במסגרת ההליך המתנהל בבית משפט השלום כעת, הגיש המבקש בקשה להזמנת עדים, ללא תצהיר, וביניהם פקידים שיעידו על ניהול חשבון המשיבים בבנק ונסיבות היווצרות חובם כלפי הבנק; מנהל סניף חברת הביטוח בירושלים; אחיו של משיב 1; וכן גורמים נוספים שיעידו על התנהלותם הכלכלית של המשיבים. בבקשה זו טען המבקש כי הצגת הראיות באמצעות עדים אלה, בנוסף לעדות שהוגשה בתצהיר עדות ראשית, תאפשר לו להראות כי תביעתם של המשיבים כנגדו היא תביעת סרק, כיוון שבתביעת הבנק לא הייתה למשיבים ממילא הגנה כלפי הבנק, וכיוון שלא היה בידם להוכיח את תביעת מגדל.

בהחלטה מיום 22.12.11 דחה בית המשפט את הבקשה בקובעו, כי ההליך המתנהל בפניו לא נועד לברר את טיעוני הצדדים בהליכים קודמים ולהביא להכרעה בהם. בהמשך לכך פנה המבקש בבקשה לביטול החלטה זו, תוך שהוא מלין על כך שניתנה בטרם היתה לו הזדמנות להגיב לתשובת המשיבים לבקשה. בהחלטה מיום 29.12.11 דחה בית המשפט את הבקשה והסביר, כי ההחלטה בבקשה להזמנת עדים ניתנה בהתייחס לטיעוני המבקש, ובלא הסתמכות על תשובת המשיבים, אשר הוגשה מבלי שניתנה למשיבים כל הוראה להגישה.

מכאן בקשת רשות הערעור, שבגדרה מעלה המבקש שתי טענות: ראשית, טוען המבקש, כי זכות התשובה והתגובה קבועות בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכי בית המשפט אינו מוסמך לשלול אותן באמצעות מתן החלטה בטרם הוגשו תשובה ותגובה לה. שנית, ולגוף הדברים, טוען המבקש, כי דחיית בית המשפט את בקשתו להזמין עדים ללא תצהיר, מהווה פגיעה בהגנתו, שכן יש בה כדי למנוע ממנו להוכיח את טענתו כי למשיבים לא נגרמו נזקים.

בתשובתם לבקשת רשות הערעור מציינים המשיבים, כי החלטת בית משפט קמא ניתנה אחר שניתנו למבקש שלוש אורכות להגשת תצהירי עדות ראשית, ואלה לא הוגשו, וכן הוגשה בקשה מצד המשיבים כי בשל מחדליו של המבקש הוא לא יורשה להביא ראיות מטעמו. אחר כל זאת הגיש המבקש אך תצהיר עדות ראשית שלו עצמו, וכן בקשה להעדת תשעה עדים נוספים, ללא תצהיר. המשיבים מציינים כי בבקשה זו לא פירט המבקש מדוע נמנע מלהביא את עדויותיהם של עדים אלה בתצהיר, אלא אך טען בה כי עדותם תאפשר לו להראות מדוע תביעת המשיבים נגדו היא תביעת סרק. בנוסף, האמור בבקשה אינו נתמך בתצהיר מטעם המבקש, ולגישת המשיבים די בכך כדי לדחותה. כן מציינים המשיבים כי שמיעת הראיות כבר החלה, כאשר המבקש חקר את משיב 1 במשך ארבע שעות והמשך חקירתו צפוי לארוך שלוש שעות נוספות לפחות. לגישת המשיבים, ניהול חקירות באורך דומה ביחס לתשעה עדים נוספים חורג ממסגרת זמנים סבירה לבירור התביעה.

בתגובתו לתשובת המשיבים מציין המבקש, כי הוא לא פנה לעדים שביקש להעיד בלא תצהיר, שכן סבר כי אין טעם בפנייה אליהם כיוון שבנסיבות העניין הם לא יאותו ליתן תצהיר. כן מציין המבקש כי משום זהות העדים לא היה עליו לתמוך את בקשתו בתצהיר מלכתחילה, ברם לו הייתה ניתנת לו זכות תגובה לתשובת המשיבים, היתה לו הזדמנות לצרף תצהיר כאמור.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.

תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מקנה למגיש בקשה בכתב זכות להשיב על תשובת המשיב לבקשה תוך עשרה ימים מיום שהתשובה הומצאה לו (או תוך מועד אחר שנקבע). תשובת המשיבים הוגשה לתיק בית המשפט ביום 18.12.11 והחלטתו של בית משפט קמא, שניתנה בסמוך לאחר מכן, שללה מן המבקש את זכותו הדיונית להשיב לתשובה (ראו: רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים, 5.12.2004); רע"א 2020/04 בן עמי נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם במאגרים, 3.2.2005); רע"א 7681/05 פישר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם במאגרים, 27.11.2005)). זכותו הדיונית של המבקש להשיב לתשובה עומדת אף במקרה שבו תשובת המשיבים לא הוגשה בהתאם להחלטה שיפוטית. מטעם זה בלבד, ומבלי להידרש לטיעוני הצדדים לגופם של דברים, יש לקבל את הערעור ולהשיב את התיק לעיונו של בית משפט קמא.

אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטתו של בית משפט קמא מבוטלת. המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיבים לבקשה להעדת עדים בלא תצהיר עד ליום 1.5.12, ובית המשפט יחליט בבקשה לאחר קבלת התשובה כאמור או לאחר חלוף המועד שנקצב להגשתה, לפי המוקדם.

בנסיבות העניין, ולנוכח התנהלותו הדיונית של המבקש בפני בית משפט קמא, אשר תרמה באופן בלתי מבוטל לאופן בו התפתחו הדברים, אין צו להוצאות. הפיקדון יוחזר למפקידו.

ניתן היום, כ"ו ניסן תשע"ב, 18 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: