פוגרבנסקי ואח' נ' ידיד ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים בה היו מעורבים מס' כלי רכב אשר פגעו האחד בשני.

2.התובע עמד בראש דבוקת המכוניות נשוא המקרה.

3.סדר עמידת המכוניות הינו כדלקמן:

א.ברכב הראשון מסוג "ב.מ.וו." נהג התובע.

ב.ברכב שעמד מאחוריו מסוג טויוטה נהג הנתבע.

ג.ברכב השייך לצד השלישי מס' 1 מסוג "פורד" ואשר עמד מאחורי הטויוטה, נהגה הגב' שושנה רגב.

ד.ברכב מסוג "דייהו" השייך לצד ד' נהג מר שי גרוסמן והרכב עמד מאחורי רכב ה"פורד".

ה.הרכב האחרון בשיירה מסוג "מזדה" השייך לצד ג' 2 היה נהוג על ידי מר אלכס לברוב.

4.לטענת התובע, נגרם לרכבו הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי, והתביעה הינה בגין ההשתתפות העצמית (שכן הנזק עצמו שולם על ידי חברת הביטוח של התובע), הפסד הנחת היעדר תביעות והפסד ימי עבודה.

5.היות שהתובע לא הצליח להוכיח את מרכיבי התביעה באשר להפסד ימי עבודה והפסד הנחת תביעות, אני דוחה את התביעה באשר להפסד ימי עבודה ומוחק את התביעה באשר להיעדר הנחה בגין היעדר תביעות.

אשר לנזק עצמו –הרי שהוצגו תמונות לבית המשפט ולמרות ששאר הנהגים טענו שלא נגרם לרכבם נזק להוציא שריטות, סבורני כי עדיין יתכן שייגרם נזק לרכבו של התובע ומן העיון בתמונות שהוצגו נראה נזק ולא הוכח שהנזק נגרם עובר לתאונה, ועל כן אני מקבל את טענת התובע באשר לנזק שנגרם לו.

6.ברי כי התובע אינו אשם בקרות הנזק.

7.לטענת כל אחד מן הנהגים האחרים למעט מר לברוב, הרכבים היו במצב של עמידה ובמרחק סביר לטענת הנהגים מן הרכב שעמד לפניהם.

8.כל הנהגים העידו שהתנועה השתרכה באיטיות.

9.לפיכך ובהתחשב בטענות כל הנהגים למעט מר לברוב, סבורני כי התנהגותם ונהיגתם היתה סבירה בנסיבות העניין.

10.מר לברוב אישר בעדותו שהבחין ברכב שלפניו בפתאומיות, ניסה לבלום, אך פגע ברכב.

11.אין ספק כי נהיגתו של מר לברוב והפגיעה ברכב שלפניו, היא זו שגרמה לפגיעות הנוספות.

12.אני נוטה לקבל את עמדתו של הנתבע לפיה לא סביר שמר לברוב נסע במהירות של 10 קמ"ש בלבד.

13.אשר על כן ובהתחשב בכל האמור לעיל, אני מייחס למר לברוב את מלוא האחריות לקרות התאונה, ולפיכך מחייב את צד ג' 2 לשאת בכל הנזקים שנגרמו לתובע, כלומר, בתשלום ההשתתפות העצמית ובתשלום אגרת בית המשפט.