פוברז'ניק נ' בעמ חפ520039249 ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים שארעה ביום 26.12.10, בין רכבו של מר ויטלי פוברז'ניק (להלן: "התובע") לבין רכבה של הנתבעת 1, שהיה נהוג ע"י הנתבע 2 (להלן: "שרון").

2.לטענת התובע, במועד הנקוב, נסע ישר ברכבו בכביש דו סטרי שבצידו הימני חנו רכבים. התובע הבחין מלפניו ברכב הנתבעת שהיה בעצירה מוחלטת וביקש להיכנס למקום חנייה בצד ימין של הכביש. התובע עצר אף הוא את רכבו על מנת לאפשר לרכב הנתבעת להיכנס, כאמור, לחנייה סמוכה. תוך כדי נסיעתו לאחור בכדי להיכנס לחנייה, התנגש רכב הנתבעת ברכב התובע ופגע בו בחלקו הקדמי הימני.

3.התובע טוען, כי בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחם של הנתבעים, מכיוון שרכבם ניסה להיכנס לחנייה ללא שווידא בזמן הנסיעה לאחור כי הכביש פנוי. משכך, על הנתבעים לשפותו בגין הנזקים שאירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

4.לתמיכה בתביעתו, צירף התובע חוות דעת של שמאי אשר העריך את הנזק ברכבו של התובע בסך של 3,053 ₪. כן נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך של 550 ₪.

5.הנתבעים מנגד טוענים, כי התאונה ארעה בעת שניסה שרון להחנות את רכב הנתבעת בנסיעה לאחור. לפתע, הגיח רכב התובע מאחור במהירות, לא הספיק לבלום, ואגב כך פגע ברכב הנתבעים בחלקו האחורי שמאלי.

6.לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע אשר נהג במהירות מופרזת שאינה מתאימה לתנאי הדרך.

7.בדיון שהתקיים בפניי העידו הנהגים המעורבים אשר, בין היתר, הדגימו באופן מפורט את התאונה באמצעות מכוניות זעירות, כל אחד לגרסתו. בנוסף, הוצגו בפניי תמונות צבעוניות המתעדות את הנזק ברכב התובע (ת/1), תמונות של זירת האירוע (ת/2), וכן תרשים של מקום האירוע שערך שרון במעמד הדיון (נ/1).

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ונתתי את דעתי לעדויות הצדדים, אני מחליטה לדחות את התביעה, ולהלן יפורטו טעמיי:

9.במקרה דנן עסקינן בגרסה מול גרסה, משרק העידו שני הנהגים המעורבים ללא שהביאו עדי ראיה, ובהעדר דבר התומך דווקא בגרסת התובע.

10.גם הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב המעורבים – צד קדמי ימני ברכב התובע לעומת צד שמאלי אחורי של רכב הנתבעים – יכולים להשתלב הן גם גרסת התובע והן עם גרסת הנתבעים.

11.הגם שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט "מגמיש" את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע החובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". במקרה דנן, כאשר כפות המאזניים מעוינות, ומשלא עלה בידי התובע להרים את הנטל ולהוכיח תביעתו במידה הנדרשת, הרי שדין תביעתו להידחות.

12.בנסיבות העניין, לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות.

13.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ב, 16 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: