פואז מחמוד עבד נ' עז' המנוח פאהום ואח'

החלטה

משלא פטרתי את התייצבות נציג גינזך המדינה מהתייצבות, היה עליו להתייצב או לחילופין להמציא תעודת עובד ציבור.

אי התייצבותי אינה לרוחי.

לפיכך, אני מורה למנהל גינזך המדינה להודיע תוך 3 ימים מדוע זה לא התייצב העד בבית המשפט או המציא תעודת עובד ציבור.

על כן, אני מקבל את הצהרתו של עו"ד יוסף וקובע כי למרות שהכריז אלה עדי, שמורה לו הזכות להעיד את נציג גינזך המדינה או להמציא תעודת עובד ציבור במקום.

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.

בנימין ארבל, שופט

החלטה

הואיל והעד עזב את תפקידו בשנת 99, אין מקום לשאול אותו שאלות הנוגעות לתקופה שלאחר סיום תפקידו.

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.

בנימין ארבל, שופט

החלטה

תעודת עובד הציבור מהווה חלק מחומר הראיות.

על פי סעיף 23 לפקודת הראיות [נוסח חדש], רשאי בית המשפט, אם אינו רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי.

על פי סעיף 26 לאותה פקודה, יצווה בית המשפט על חקירתו של עובד הציבור, רק אם נתבקש לכך על ידי בעל הדין.

במקרה שלפנינו, תעודת עובד הציבור מתייחסת לרישום בתעודה רשמית. ב"כ התובע לא ביקש לחקור את נותן התעודה, ולפיכך לא ברורה לי התנגדותו.

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.

בנימין ארבל, שופט

החלטה

על פי סעיף 1 לחוק לתיקון דיני הראיות [אזהרת עדים וביטול שבועה] תש"מ 1980, נקבע: "עד העומד להעיד, בכל הליך שיפוטי או מעין שיפוטי, אין משביעין אותו, על אף האמור בכל דין אחר".

אמנם סעיף 5 לאותו חוק קובע, כי במידה ולבית המשפט יש יסוד להניח כי השבעת העד עשויה להביא לגילוי האמת, רשאי בית המשפט לפי בקשת בעל דין להשביעו, אולם רשאי העד, משהודיע כי עושה כן מטעמי דת או מצפון שלא להישבע, אלא להצהיר בהן צדק.

בכל מקרה, השבועה לא תהיה לפי הוראה זו, על ספר מספרי הקודש.

בנסיבות שלפנינו, לא שוכנעתי כי אכן קיים צורך של ממש בשבועה – המהווה חריג לכלל. מכל מקום, מהודיעה העדה כי אינה מוכנה להישבע, איני רואה מקום להשביעה.