פדר נ' דבוש

פסק דין

עובדה אחת שהיא לא שנויה במחלוקת היא העובדה שרכב התובעת נפגע בתאונה זו, אך מכאן ואילך נפרדות דרכי הצדדים וכל אחד מהם מעלה גרסה השונה בתכלית השינוי מרעותה, שכן כל אחד מהצדדים טוען שהתאונה והפגיעה ברכב התובעת אירעו כתוצאה מנסיעה לאחור.

התובעת טוענת כי רכבה נפגע מרכבו של הנתבע בעת שהוא נסע לאחור, ואילו הנתבע טוען שרכבו עמד עם מנוע דומם והתובעת היא זו אשר נסעה לאחור במהירות ופגעה ברכבו.

שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובחומר שצורף לכתב התביעה, ובעצם התובעת אינה תובעת את נזקיה הישירים בדבר הנזק הממשי, אלא היא תובעת את אותם נזקים שהיא לא קיבלה מהמבטחת שלה והמגיעים לסכום כולל של 3,361 ₪.

מטענות הצדדים עולה שהתובעת בעצמה מעידה שגם היא נסעה לאחור, אך כפי שמתארת את הנסיעה, היא הביטה לצד שמאל, הביטה לצד ימין, ומאחר והיה שם רוכב אופניים, לא המשיכה בנסיעה אך היא נעצרה תוך כדי שהיא בלטה עם מחצית הרכב לכביש בכיוון נסיעתו של הנתבע (ראה תרשים ת/1 וגם תרשים נ/1).

אין ספק שבנסיבות אלה אני קובע כי רכב התובעת נפגע כתוצאה מנסיעה לאחור של הנתבע ולכן הנתבע הוא זה האחראי לפגיעה ברכב התובעת. פגיעה זו של נסיעה לאחור של רכב הנתבע גם משתקפת בצורת הפגיעה כפי שעולה מתמונות רכבה של התובעת, וכן כפי שעולה מהתביעה, הפגיעה היא מכה ומעיכה כלפי פנים, דבר המתיישב יותר עם טענת התובעת שרכב הנתבע הוא זה שפגע ברכבה, ולא כפי שמנסה הנתבע לציין בבית המשפט ובכתב ההגנה, שהתובעת היא זו אשר פגעה בנסיעה מהירה ברכב הנתבע.

יחד עם זאת, לאור העובדה ששני הרכבים נסעו לאחור, שכן כך עולה גם מדברי התובעת, הרי שבנסיבות אלה אין להטיל את מלוא האחריות על הנתבע משום שבעצם נסיעתה לאחור של התובעת כאשר היא הגיעה אל אותו מקום הנראה על פני התרשים – מקום אשר למעשה חסם את דרכו של הנתבע – הרי שגם לתובעת רשלנות תורמת בנדון דנן.

בבואי לקבוע את שיעור האחריות של כל אחד מהמעורבים בתאונה, ובעצם בליטת התובעת היה חייב הנתבע להבחין ברכבה ולהימנע מנסיעה לאחור, הרי שמרב האחריות רובצת על הנתבע, ואני קובע את שיעור אחריותו ב-70%, ואילו את הרשלנות התורמת של התובעת ב-30%.

התובעת תבעה בתביעתה 3,361 ₪, אולם כל שהוכיחה התובעת הוא סכום של 1,511 ₪, הכולל בחובו ניכוי קימום בסך 148 ₪, ירידת ערך לפי דו"ח שמאי בסך 430 ₪ וניכוי השתתפות עצמית בסך 933 ₪. התובעת לא הוכיחה הפסד יום עבודה, וגם לא הוכיחה את שכר יום העבודה הנתבע בתביעה, וכמו כן תבעה התובעת סכום נוסף בסך 1,500 ₪ בגין הפסד היעדר תביעות משוערך ל-3 השנים הבאות, ותביעה כגון דא לא יכולה להתקבל בהיותה תביעה עתידית שטרם באה לידי מימוש.

סוף דבר, הסכום שהוכיחה התובעת בכתב תביעה זה הוא כאמור 1,511 ₪, ולכן אני מחייב את הנתבע, נועם דבוש או מני דבוש, לשלם לתובעת סך 1,508 ₪ (70% מהנזק הנ"ל) בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 14.12.2009 – ועד התשלום בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבע הנ"ל לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 300 משפט בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

יתרת סכום התביעה נדחית מחוסר הוכחה כאמור לעיל.

ניתנה והודעה היום כ"ח אדר תש"ע, 14/03/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הקלדנית ליאת

הוקלד על ידי: אורלי כהן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: