פדר ואח' נ' לרנר ואח'

פסק דין

כתב התביעה:

התובעים הגישו תביעה ע"ס 706,839₪ בצירוף בקשה לסעד של סילוק יד (להלן: "התובעים").

התובעים התגוררו בשכונה אחת עם הנתבעים 1,2 (להלן: "הנתבעים") והכירו אותם בשל יחסי שכנות.

הנתבע 2 מהנדס בהשכלתו והנתבע 1 הציגו את עצמם כבעלי חוזה פיתוח עם מנהל

מקרקעי ישראל בקשר עם המקרקעין הידועים כגוש 5510, חלקה 90, מגרש 318 (להלן:

"המקרקעין") וכיזמים ומנהלים של פרויקט מגורים בן 4 יחידות דיור על המקרקעין.

עוד הציגו עצמם הנתבעים, לטענת התובעים, כבעלי ידע הנדרש לניהול וביצוע פרויקט בנייה יוקרתי על המקרקעין.

הנתבעת 3 הינה חב' קבלנית, עמה התקשרו התובעים בהסכם לבנייה, כפי שיפורט להלן (להלן: "הנתבעת").

התובעים התקשרו בהסכם עם הנתבע 2 לרכישת רבע מן המקרקעין, תוך שהנתבעים התחייבו, כך לטענת התובעים, להביא לבניית בית מגורים על חלקם של התובעים, תוך איתור קבלן, הכנת הסכמים, ליווי וניהול הפרויקט עם בעלי מקצוע שונים עד למצב בו התובעים יקבלו בית גמור וראוי למגורים.

בשלב זה הוצא כבר היתר בנייה על ידי הנתבעים לבניית 4 יחידות דיור, כאשר כל

התכנון האדריכלי של הבתים ואישורו נעשו על ידי הנתבעים.

בתאריך 1.2.2005 חתמו התובעים על הסכם לרכישת רבע מן המקרקעין מהנתבע 2, בשטח של 225 מ"ר וכל זכויות הבנייה שעל המקרקעין הנובעות מחלקם.

באותו מועד נחתם הסכם נוסף בין התובעים והנתבעים- הסכם שיתוף לפיו, ייבנו על המקרקעין 4 יחידות דיור ולבצע את הבנייה יחד, כאשר לתובעים ניתנה החזקה הייחודית ביחידה מס' 2.

לטענת התובעים, ניהול הפרויקט נעשה על ידי הנתבעים, כאשר הנתבעים, והם בלבד, פנו לבעלי המקצוע השונים וניהלו מו"מ לשם התקשרות לביצוע העבודות, כאשר הנתבעים גבו את הכספים מהתובעים והעבירו אותם לבעלי המקצוע.

הנתבעים בנו את ביתם במסגרת היזמות, יחד עם בית התובעים.

בתאריך 7.4.2005 חתמו התובעים, על פי הוראת הנתבעים, על הסכם עם הנתבעת לפיו, התחייבה הנתבעת כקבלן לבנות על המקרקעין את בית התובעים עד לגמר מלא.

הנתבעת התחייבה כי תשלים את עבודות הבנייה תוך 12 חודשים ממועד החתימה על ההסכם.

עוד הוסכם כי כל התשלומים יועברו ישירות למנהל הפרויקט ויחשבו כתשלום לקבלן

לכל דבר.